לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיה בעולם משלי. אבל זה בסדר מכירים אותי פה.



Avatarכינוי:  dorian.

בת: 29

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2013

החלטתי להתנדב


*הפוסט נכתב לפני כמה ימים*

 

קודם , סיימתי עם 804 סוף כל סוף !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא רוצה לשמוע מתמתיקה !

לא רוצה לראות מתמתיקה! 

לא רוצה לחשוב על מתמתיקה! 

לא רוצה שום קשר למתמתיקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

עד יב' ..... 

 

 


 

עכשיו , 

אחרי התיכון אני מתכננת ללכת לעשות שנת שרות לפני הצבא. הרבה אנשים התחילו לנסות לגרום לי לפרוש מהרעיון. אבל הם לא יצליחו. אני חזק בעניין. אז נכון , אני מאחרת את החיים שלי בשנה. אסיים צבא שנה אחרי ואתחיל ללמוד שנה אחרי . אבל אני כבר תכננתי את כל מה שאני רוצה ושנה אחת שבה אני אתרום למדינה לא תמנע ממני את זה. חיפשתי וחיפשתי צדדים שליליים לעניין כדי לעשות השוואה אבל מצאתי רק דברים חיוביים . ומה ששלילי מצאתי בתוכו משהו חיובי. אז אני אלך לשנת שרות. ככה אני גם אתרום מעצמי למדינה ומעצמי לעצמי. בואו נודא בזה, בכל שנה שעוברת אנחנו לא אותו בן אדם שהיינו שנה שעברה. אנחנו בוגרים יותר ואני בטוחה שהשנה הזאת תבגר אותי ותגרום לי להיות מוכנה נפשית לצבא במקום לסיים תיכון וכבר ישר לעלות על מדים. זה שנה של למצוא את עצמי. ובנוסף אני תורמת למדינה ולאנשים שבאמת צריכים אותי ואת העזרה שלי. 

 

מיום חמישי אני מתעסקת בחיפושים אחרי מקומות שיש בהם ש"שנים. אני רוצה ללכת למשהו שקשור לחיות או לאנשים עם מוגבלויות. אני עדיין מחפשת אבל בנתיים מצאתי מקום שנמצא בכפר סבא שזה מוסד כזה לאנשים עם פיגור שכלי קשה מאוד.

הלכתי לשם היום לדבר איתם. ניכנסתי למקום יחד עם איש אחד בשם אבי שהוא מארגן את ההופעות במקום. בהתחלה היו משרדים וחדרים נקיים ומסודרים כאלה. אחר כך עלינו במדרגות לדלת פלדה שהייתה נעולה עם ססמא. הוא הקיש את הססמא וניכנסנו למקום בו התרוצצו מלא אנשים מבוגרים וקפצו עליו וחיבקו אותו והתרגשו. כמה מהם גם קפצו עלי ואמרו לי כמה שהם אוהבים אותי. ולהזכירכם , אנשים שאני רואה לראשונה בחיי. אבי שינה את השפה לאנגלית והתחיל להסביר לי מה הולך פה שאני לא אחטוף שוק. הוא סיפר לי שלכל אחד יש איזה שהו פאק במוח הגורם להם לא להתבגר , להתקע ולא להמשיך להתפתח. 

היה אחד שהתנהג כמו ילד קטן. אבל לא כמו האחרי שלי בעבודה שיודע גם להיות רציני שהוא רוצה. אלה ממש ילד קטן שתקוע בתוך מבוגר. אני לא יודעת איך לתאר את זה אבל הוא התנהג הוא התלבש, הלך, דיבר, וההבעות שלו ממש כמו ילד קטן. גם שאבי פנה אליו הוא דיבר אליו כמו שמדברים ילד בן 3. 

היה עוד אחד שהבעיה שלו היא שלפעמים הוא לא אוהב את מה שהוא לובש באותו רגע או שלא מתאים לו להיות לבוש אז הוא פשוט מתפשט ורץ ערום לאורך כל מזדרונות המוסד. שעות הוא יכול לרוץ ככה. 

היה עוד אחד ששוכח מה שהוא שואל או שפשוט לא מבין תשובות כי הוא חזר על אותה שאלה 50 אלף פעם וכל פעם קיבל את אותה תשובה. ושוב שאל ושוב ושוב ושוב .. בקיצור חופר. והיה עוד אחד עם דיקציה של שולחן. לא הבנתי מילה ממה שהוא אמר, הוא ערבב את כל המילים. הוא הסתובב עם דף ביד שהיה מלא בקשקושים שניראו כמו ציור של ילד בגן. מתברר שזה היה מכתב שהוא כתב. ככה הוא כותב. 

היו לי עוד דוגמאות אבל אני לא יכולה להתחיל לפרט על כל אחד ואחד שמה. 

התיישבתי עם אבי במשרד והוא התחיל להסביר לי שהם הולכים לעלות בקרוב מופע תיאטרון לאוכלוסיה ששם. ההצגה "החתול במגפיים" והם רוצים שאגלם את הנסיכה. אני כמובן יותר מאשמח לעזור להם . אין דבר שישמח אותי יותר מלדעת שאני תורמת בכך שאני משחקת. 

תאטרון זאת האהבה הכי גדולה שלי ואני כלכך אוהבת את זה. עצוב לי שאני לא במגמת תאטרון אבל אני יודעת שאם הייתי ממשיכה שם לא הייתי נהנת וזה היה הורס לי את כל חווית המשחק. וואוו אני כבר לא יכולה לחכות לתחילת שנה הבאה שיהיה לנו תוכנית 10 ראשונים !! וסטיתי מהנושא מצטערת ....

בקיצור אבי עבד איתי על הטקסט ועשינו גם מעט חזרות [מתברר שאני צריכה לשיר... אני לא שרה...] . זה הולך להיות ממש כמו הקלטות הילדים עם המשחק המוגזם בכוונה. 

לאורך החזרות שמתי לב שאבי שחקן ממש מעולה. דיברתי איתו קצת לפני שהלכתי הבייתה ומתברר שהוא למד בבית צבי ! 

איפה שאני רוצה ללמוד. וככה בלי ששמתי לב נסחפתי כמובן לנושא הזה והתחלתי לספר לו שזה מה שאני רוצה לעשות. אז אחרי שהוא תיאר לי כל תהליכון במהלך 3 שנות הלימוד שלו בבית צבי החלטתי שאחרי הצבא אני הולכת לשם ויהי מה !! כל כך התלהבתי מהכל! מהדברים החיוביים והשליליים [ולא חסר שליליים] אבל אם אני רוצה להיות שחקנית אני חייבת לקרוע את התחת על מנת להצליח. 

 

עדיף לי לעבוד קשה ולהיות שחקנית גם אם אני לא ארוויח מלא מאשר להיות רופאה ולהרוויח מצויין אבל ימאס לי מהעבודה מהר. אני מעדיפה לעשות משהו שאני יודעת שגם אם אני יעסוק בו 50 שנה זה לעולם לא ימאס לי . 

 

בקיצור זה השיר שרוצים שאני אשיר, לא בעיה אבל שירה זה לא הצד החזק שלי : 

 

 

 

 אני כל כך אוהבת את השיר הזה ♥

בכללי את אוהבת את דון קישוט [למרות שזה לא קשור לשיר]. אני יכולה להתחיל להרחיב עליו גם אבל זה לפוסט אחר... 

ואם למישהו יש את הספר אני ישמח אם תשאילו לי (: 

נכתב על ידי dorian. , 16/7/2013 20:15   בקטגוריות קיץ 2013  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , האופטימיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdorian. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dorian. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)