היום הראשון ללימודים עבר בשלום. מהר מצאתי מקום ישיבה, הוצאתי קלסר וקלמר ,הקשבתי והייתי תלמידה למופת.
אחר כך היה טקס כמו בכל שנה שבו עומד מנהל בית הספר ומתרברב על כמה שיש לנו את בית הספר\פנימייה הכי שווה בעולם. אני לא יודעת אם בעולם , אבל ברמת השרון זה בטוח ....
בכל חופש גדול מאז כיתה א' אני מכינה את עצמי נפשית לזה שעליתי כיתה. אבל השנה משהו התפקשש. אני לא מצליחה להפנים את זה שאני שמיניסטית. [פסדר, אני ביב' אז שנה הבאה יג'.. רגע מה? צבא? ]. חוץ מזה אני לא מצליחה לפנים את זה שאנחנו השכבה הכי בוגרת. בכל פעם שאני עוברת ליד קבוצה ז' אני מרגישה כאילו המחזור הקודם שסיים עומד לקפוץ לפתע מהשיחים עם מצלמות ולצחוק עליינו שהכל הייתה מתיחה.
זה פשוט לא נתפס לי... לא נתפס העניין ששנה הבאה גם אנחנו לא פה. לא נתפס.
אני מודעת לזה, זה החלק המוזר.. אני מודעת לעובדה ששנה הבאה כשכל תלמידי הארץ ישו בכיתות אני באותו זמן יכולה להיות על מדים [אלה אם כן אני אצליח להיות שינשינית]. אבל זה פשוט מוזר לי מידי...
ועכשיו כדי לעשות לי איזה סדר בראש הינה כמה דברים שאני חייבת לעצמי השנה :
-המסע לפולין
-למצוא עבודה
-לעשות את כניסת השמיניות הכי מוצלחת שהכפר ראה איי פעם בחייו
-להשקיע בלימודים [על מי אני עובדת...]
-להשתתף בתוכנית 10
-להשתתף בקבלת שבת
-להיות פעילה
-להתחבר לכאלו שלא התחברתי אלייהם עד עכשיו
והיו לי עוד כמה שחשבתי על זה היום אבל ברח לי... כניראה אני יעשה רשימה .
ועוד משהו.
אנחנו שמיניות נ"ט .
ניראים טוב (;
ואם לא אז נמות טמבלים ....
יום שבת פעילות ואנחנו הולכים להפציץ בענק במורל. המדריך שלנו לא מפסיק לצחוק על כמה ששנה שעברה השמיניסטים היו חננות ועכשיו אנחנו צריכים לחפות על זה.
אז :
שמיניות קדימה שמיניות!!
נ.ב-
השינשין שלנו קודם זה לא ההוא שראיתי ודבר שלי ההוא שראיתי זה לא ההוא שחשבתי.
אבל בכל מקרה יש לנו שינשין מצחיק וזורם וזה ממש כיף . בכל זאת אי אפשר להתכחש לגעגועים של שינשין הקודם. ):
ואמורה להיות לנו מורה חיילת אבל הקטע הוא שהיא לא התגייסה עדיין. [חוכמה.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dorian.