זה מדהים אותי איך שדעה יכולה להשתנות על בן אדם כל כך מהר. בין אם זה מדעה טובה לרעה ובין אם זה מדעה רעה לטובה.
הפעם אני הולכת לספר על דעה שהייתה רעה והשתנתה לטובה.
באמצע כיתה י' המדריך שלי החליט שהחדשים שבקבוצה לא מספיק מגובשים עם הוותיקים ולכן שם אותי ואת ברבי שזמנו גם הייתה איתי בחדר יחד עם מישהי מהוותיקות [בשם בדוי תקווה]. אנחנו קיבלנו אותה לחדרנו בצורה יפה והיינו מנומסות ונחמדות אבל היא התנהגה אליינו בצורה וולגרית וחצופה. הבנו את הרמז ולכן הפסקנו לנסות להתחבר. יום אחד בטעות התגלה לי ולברבי שתקווה ריכלה עליינו והפיצה שמועות לא נכונות לגבנו. אני וברבי התחלנו לעשות לה את המוות ועד מהרה החדר חזר להיות שוב של שתיינו בלבד.
כעט, כעבור שנתיים אני וברבי חזרנו להיות יחד בחדר אחרי שנה הפסקה ושוב שמו את תקווה איתנו בחדר. התבאסנו כי היינו אמורות להיות עם בחורה אחרת שדפקה לנו ברז אבל בכל אופן גרמתי לברבי לחשוב חיובי ואמרתי לה שאולי כדי שניתן לה הזדמנות שנייה אחרי כל מה שהיא עשתה. אחרי הכל היא בן אדם, אולי היא מתחרטת? אולי היא השתנתה?
באותו הערב תיקווה הגיעה ונכנסה אליינו לחדר. בניגוד לפעם שעברה היא נכנסה לחדר בחיוך אמרה לנו שלום ונתנה לי לברבי חיבוק.
לפני פריקת המזוודה הענקית שסחבה אחרייה נעמדה מולנו ופתחה לפננו את הלב.
היא התחילה בזה שהיא מצטערת על הרושם שהשאירה עליינו בכיתה י' והייתה סיבה מאחורי ההתנהגות המגעילה שלה והריכולים.
היא הסבירה שהיא באה שנה לפננו בכיתה ט'. היא הייתה חדשה שקטנה וחרשנית. היא הייתה כלכך עסוקה בלימודים שהיא שמה לב שאין לה פה חברים בכלל. היא הייתה כלכך ביישנית שלא העזה להוציא מילה אחת מהפה. "היא הייתה כמו קיפוד קטן" אמרה האם בית שלנו כששאלנו אותה בנוגע אלייה.
כל מקרה, תקווה שמה לב שישנה רק דרך אחת להתחבר לשאר אנשי הקבוצה והיא להתחיל להתבטא בצורה יותר עסיסית ולהיות ילדה רעה. היא עזבה את הלימודים בצד והתחילה להדרדר. היא הייתה יוצאת בלילות מהפנימייה לשתות עם כל מי שהיה פה אז באותה תקופה למרות שלא אהבה לשתות, היא הייתה מקללת המון והתחילה גם לעשן. היא גם שמה דגש על זה שהיא מרגישה לפעמים כאילו הבנות פה מנצלות אותה לרעה. כששמו אותה איתנו בחדר בכיתה י' היא הרגישה רגשות קנאה מטורפים אליינו כי אנחנו לא נשברנו ונסחפנו יחד עם הזרם כמוהה. אנחנו נשארנו בנות ממושמעות משקיעניות וחברות טובות. כל האיום והקנאה הזאת הם מה שדחפו אותה לרכל עליינו והתחיל עם השמועות המטומטמות שרצו כאן.
השנה כשגילתה שהיא איתנו שוב היא רצתה לנצל את ההזדמנות לספר לנו את הסיפור בגרסה שלה בתקווה שנסלח לה ונפתח דף חדש חלק. ביום למחרת הייתה לנו את האופציה להחליף חדרים ושותפים אבל שלושתנו החלטנו שנישאר יחד בכל זאת. וחוץ מהסיבה שאין לנו כוח להעביר את כל הדברים. הדעה שלנו התהפכה ממצב שלא סבלנו את תקווה למצב שאנחנו שמחות שהיא איתנו בחדר. וכל השינוי המשמעותי הזה קרה בשעות ספורות בלבד. מדהים!
השותפות שלנו יכולה אשכרה להצליח הפעם. אני וברבי נכיר חברה חדשה ותקווה תוכל לנוח מלהיות מי שהיא לא ולהגשים את המטרה האמיתית שלשמה באה לפנימייה הלו היא ללמוד ולהכיר אנשים חדשים .
הסוף.
ממש סיפור שאפשר לעשות עליו סרט בדיסני ..
ועכשיו תמונות מהפנימייה [מה שאני יכולה לעלות]:
החלטתי לצלם את ברבי השותפה שלי כי היא מאוד פוטוגנית ועכשיו שיש לי את מייגן היא גם דוגמנית הבית שלי (:
הייתי חייבת לציין שיצא פוטובומבינג מצחיק XDD:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dorian.