חיה בעולם משלי. אבל זה בסדר מכירים אותי פה.

ייייננננעאעאלל הלפטופ המזדיין הזה!!!!!!!#!@$@#^)

מצטערת, אני לא נוטה להשתמש בשפה כזאת כשאני כותבת אבל עד שהתבטלו לי שעתיים מסכנות ויש לי טיפה זמן עם עצמי לכתוב פוסט שאני רוצה לפרוק כבר הרבה זמן אין לי סוללה והמחשב מחליט שלא בא לו בטוב לטעון אז אני צריכה לרוץ בכל הקבוצה שלי ולחפש מטען ללנובו שיתאים למחשב שלי. 

סעמק, 

אז בנימה אופטימית זו ... 

קצת עידכונים, נרשמתי למועד חורף של לשון ב'. אף אחד לא מבין שאני שמחה שלא ניגשתי בקיץ. עכשיו הרבה יותר טוב לי. כן, גם עכשיו לחוץ לי מאוד אבל לאומת שנה שעברה אני מאמינה שהפעם המורה שלי לא תגיד לי שאני ניגשת על 40 שהיא מגישה אותי על ציון אחר. [מורה מטומטמת, הגיע הזמן לפרוש לגימלאות לא?] 

אני נשמעת מאוד עצבנית בפוסט הזה, כלכך לא אופייני לי. אני טיפוס שלא מתעצבן. 

אולי זה בגלל ההשפעה של הרטלין?

אגב, סוףכלסוף [!!] הריטלין משפיע עלי. אני לא יודעת אם זה בגלל שהעלו לי את המינון ל-60 או אם זה בגלל שלא לקחתי כבר רטלין שבועיים. אבל אני שמה לב שזה משפיע כי חוץ מהעובדה שאני מצליחה פאקינג להתרכז ולהבין דברים בשיעור [כפיים, הוצאתי 100 עגול במתמתיקה 4 יח"ל!] אני שמה לב לתופעת לוואי מוזרה, בכל פעם שאני מנסה לצחוק יוצא לי מין כזה חיוך מסטול עקום עם תיקים מוזרים הניראה לצופים מהצד כאילו אני בטריפ גרוע. אבל היי, לפחות אני מתקרבת אל המטרה להוציא תעודת בגרות מלאה!

*זה נכתב אתמול אבל לא הספיק להתפרסם*

אני לא יודעת איך להגדיר את מצב הרוח שלי היום אבל אני אוהבת את זה. 

יחסית למישהי שישנה שעה בלבד והולכת להעביר את כל היום בלימודים-חזרות-התרוצצויות-משימות-חזרות-ושוב לימודים קמתי רעננה במיוחד ופיזזתי לי בקולניות שירים אופטימים לאורך כל הדרך אל חדר האוכל.

בגלל חופש סוכות נדפקו לי לגמרי כל השעות שינה ולמרות שנכנסתי אחרי מקלחת חמה למיטה כבר ב 12 וחצי ועצמתי עיניים. בשלב מסויים הבנתי שאני עובדת פה רק על עצמי וזה שאני מעמידה פנים שאני ישנה לא תורם. קלטתי שאני כבר איזה שעה פשוט בוהה בתקרה. חיברתי את האוזניות ושמתי מוזיקה מרדימה בתקווה שזה יעזור. 

לא עזר. 

נכנסתי לפייסבוק לראות אם יש עוד כמה מיואשים שלא מצליחים להרדם.

לא מצאתי. 

יצאתי מהפייסבוק. 

פה המוח שלי החליט לעצבן אותי והתחיל להתפלסף לי על משמעות החיים והזכיר לי כל פופסיק קטן שעשיתי בזמן האחרון. כאילו שזה לא הספיק לפתע נשמע קרקור עצבני מכוון הבטן. 

פה הבנתי שאני לא הולכת לישון הלילה. 

נכנסתי שוב לפייסבוק, כתבתי סטאטוס מתוסכל על זה שאני לא מצליחה לישון כי גם ככה לא היה לי משהו טוב יותר לעשות ב 3 וחצי בלילה. וחזרתי לתוכנית הקודמת בניסיון אופטימי נוסף להרדם.

"בלופ" צליל של התראה נשמע. קיבלתי לייק על הסטאטוס. מי זה? מישהו מהקבוצה שלי! יש אני לא היחידה שערה!

-"אז מה גם אתה ער... ? "

-"כן... לא מצליח להרדם"

מפה לשם השיחה שלנו התגלגלה לזה שאני גובעת מרעב ולאותו הבחור יש טונה בחדר. אז ב 4 ועשרה לפנות בוקר הוא קפץ אלי לחדר והביא לי אוכל. אכלנו [כלומר אני אכלתי והוא הסתכל עלי...] נשכבנו על המיטה והתחלנו להריץ צחוקים ולספר סיפורים וחוויות מהחופש.

לא שמנו לב, ואופסס.. נרדמנו ביחד מכורבלים [אני חייבת לציין שיש לו חזה נוח וריח טוב של בשם גברי]. טוב, אני לא יודעת אם הוא נרדם.. אמרתי לו שאם אני נרדמת הוא חייב להתחפף מפה שהאם בית לא תשחט לו את הצורה בבוקר. אז כניראה שזה מה שהוא עשה כי בבוקר הוא לא היה. 

וואס [השותפה השנייה שלי] שאלה אותי בבוקר אם הבחור ההוא היה פה בלילה. כניראה היא התעוררה באיזה שהוא שלב וראתה אותו. והיא עוד הוסיפה ושאלה למה אנחנו לא ביחד. עוד מסוף שנה שעברה כל הזמן אנשים שואלים אותי למה אני לא איתו. שזה כולל חוץ מהחברים המשותפים שלנו גם את המחנך שלי, הש"ש של שנה שעברה ואיזו מורה אחת. יותר מביך מזה? לא יכול להיות...

שלא תבינו לא נכון. הבן אדם כמעט מושלם. הוא חתיך, נחמד, חכם, מצחיק, צנוע, משוגע קצת ואיך אפשר לא להדגיש ש 80% מבנות בית הספר ועוד כמה בנים עם נטיות דלוקים לו על התחת והוא עדיין לא עושה מזה עניין ומשתחצן!

אני יודעת שאם תיהיה לו חברה הוא יתייכס אלייה כמו נסיכה ויאהב אותה מכל הלב. אבל משהו באינטואיציה שלי אומר לי לא ללכת עליו. הייתה לי את ההזדמנות. אבל ההעדפתי שלא. למה? לא יודעת .. 

רציתי לשפוך ולספר את השיחה שהייתה שאני ואננס נפגשנו אבל לא רציתי להזכיר אותו בפוסט כי אני מזכירה אותו הרבה לאחרונה ואני לא מתה על זה. 

שיט, הזכרתי אותו בכל זאת. 

קראתי את שלושת השורות האחרונות והתלבטתי אם למחוק אותם כי יצאתי טיפשה. אבל זה מצחיק אותי אז השארתי. 

אני מרגישה כאילו הפעם ממש חפרתי בפוסט הזה אבל זה מה שקורה שאני לא פורקת הרבה זמן.

וככה הלכו להן השעתיים החופשיות שלי.... 

מחיאות כפיים סוערות אם הצלחתם להגיע עד השורה הזאת בלי להשתעמם וכאות צ'ופר הינה שיר שנדלקתי עליו לאחרונה: 

מילה שהזמר הזה פשוט אדיר! השירים שלו קורעים אותי מצחוק.