אחרי הרבה הירהורים עם עצמי הגעתי למקנה שאני פשוט חייבת חיילת בודדת!
דיברתי עכשיו עם דודה שלי ופרקתי לה הכל! היחס של אמא שלי כלפי.. ההתנגהות שלה.. החתכים.. הכל!
עכשיו היא הבינה למה יום אחרי תחילת החופש ישר ברחתי אלייה. והיא נתנה לי אפילו את האוקיי להשאר פה עד יום שני.
היא אמרה שאם אמא שלי תתנגד להשארות שלי פה היא תאיים עלייה שהרווחה יבואו עוד פעם כי היא לא מוכנה לשמוע עוד.
היא מכירה את אחת הפסיכיאטריות שטיפלו בזמנו באמא שלי ואמרה לי שהי מאובחנת במחלה נפשית שניקראת ״בורדר-ליין״ או משו כזה. אני זוכרת שזה פשוט הפירוש למחלה ״גבול״ ... לא זוכרת בדיוק מה המחלה עושה אבל היא גורמת לסימפטומים של מחלה נפשית שמלוות באלימות והתנהגות ילדותית.
בכל מקרה, כל עוד אני בתל אביב אני בטוחה.
לא רוצה לחזור הביתה אבל מתגעגעת לחברים שלי....