חיה בעולם משלי. אבל זה בסדר מכירים אותי פה.

(יש לי קטע עם שירים בעברית לאחרונה)

יאללה פוסט רביעי שאני מתחילה היום בתקווה שלא יגיע גם הוא לטיוטות. 

התחיל לו אפריל ויחד איתו ההדממה של פסח. 

החלטתי לנסות לחזור הביתה. בנתיים הכל סבבה. אני בקושי מתקשרת בכלל עם אמא שלי. שזה עצוב לי אבל אני יודעת שככה הכי טוב. 

אני רוצה לנצל את הזמן שאני בבית כדי לבקר את אבא שלי. לא עשיתי את זה כבר כמעט שנה והוא בטח מתאכזב שם למעלה שאני לא עושה את זה לעיתים קרובות יותר. 

כניראה מחר אני ומאש ניסע לקייסריה לעשות קצת צילומים.

אמנם צילמתי אתמול אבל זה מרגיש לי כאילו לא צילמתי הרבה זמן אז אני חייבת לעשות משהו עם זה. 

שבוע שעבר אני וויק היינו בטיול עם המשפחתונים שאנחנו עובדות איתם. יכולנו לא לצאת לטיול, הייתה לנו את האפשרות הזאת ואז היה לנו יום חופשי שבו לא היינו צריכות לעשות כלום. אבל יצאנו בכל מקרה. ואני שמחה שכך. כי התחברנו לילדים ולבני הנוער שנימצאים שם שלא יוצא לנו בדרך כלל לדבר איתם ככה ביום יום. ואני מרגישה כאילו זה באמת גיבש אותנו איתם. 

בסוף הטיול הילדים שרו לי כיפאק היי וזה היה כל כך חמוד. 

לא אשקר, קיימים אלו שאני רוצה לחנוק אבל את הרוב אני פשוט רוצה לחבק ולאמץ. 

דיברתי עם הבחור שהתחלתי לצאת איתו לפני חודש והוא הציע לי לצאת שבוע הבא! אני ממש מאושרת כי לא הייתי בטוחה אם הוא רוצה לצאת איתי שוב.

הביטחון העצמי שלי בעולם הזוגיות שואף לרצפה. מערכות היחסים מהעבר שלי זכורות בתור משהו דיי כושל ואני תמיד מפחדת לפשל.

באישיות יש בו משהו שטיפה מזכיר לי את אננס. אבל רק בקטעים הטובים שלו, אלו שגרמו לי להמשך אליו. הישראליות שיש בו. התחושה שהוא משדר, הוא ילד טוב כזה עם עיניים טובות. וכמובן, זה שהוא שמנמן ואין לו קוביות שמאיימות עלי זה דבר שאני מוצאת חמוד.

עוד דברים שגורמים לי לחבב אותו שדווקא לא היו לאננס הם הנדיבות והחוכמה שלו. סוף כל סוף אני יוצאת עם מישהו ברמת משכל שלי. לא רוצה להתנשא אבל כל האקסים שלי בלי להכליל היו פשוט טיפשים. כלומר, לא אינטלגנטים במיוחד וזה קצת שיגע אותי.

בקשר למראה שלו, בפעם הראשונה שראיתי אותו חשבתי לעצמי שיכולתי למצוא מישהו חתיך יותר אבל במהלך הדייטים שהספיקו להיות לנו הגנבתי איזה מן מבט חטוף לעברו בזמן שנהג ועיניו היו מרוכזות בכביש (טוב, מרוכזות היא לא המילה המדויקת. הדעת שלו מוסחת מהר, כמוני.) וחשבתי לעצמי שהוא דווקא ממש יפה. יש לו קטע כזה, שפתיים עבות עם חיוך מושלם, ריסים ארוכים ועור שחום. הוא הבחור הראשון שאני יוצאת איתו והוא לא אשכנזי.

אני אוהבת את זה. 

לא משהו נגד אשכנזים כמובן.

מעניין אותי לאן זה יתפתח. 

מצחיק שבנוסף אליו יש עוד ארבעה שמחזרים אחריי אבל לא אכפת לי. אלה לא הטיפוסים שאני רואה את עצמי איתם. 

ועכשיו, תמונות שלא קשורות אחת לשנייה מהטלפון הסיני והגרוע שלקחתי לאחי:

בבארבי איפה שהייתה ההופעה של מרסדס בנד.

שחכתי להזכיר את זה למעלה אבל יש לי קטע עם הסולן של מרסדס בנד. אני לא יודעת עליו הרבה אבל וואו הוא ריתק אותי.

יש לו נוחכות במה מטורפת, כאילו מן הסתם הוא מפורסם והכל, אבל הוא כזה וואו. ואיך שהוא זז, והקול שלו.

וואו. 

בכל מקרה ראינו שנייה אחרי התמונה הזאת ראינו את הסולן של מרסדס וכמו מן פליטה כזאת יצא לי "אתה תותח!"

מימין זה ידיד שלי, ומשמאל זה דוידי המחמם של ההופעה. 

זה מהיום שלפני הבחירות. היום בו אני בחרתי כי עבדתי ביום אחרי. 

החתולים שם פשוט עשו לי פוזות. 

ואם כבר חתולים 

קטע הזויי, התמונה הבאה נמצאה בתל אביב בכלל. מה הסיכויים שיהיה שם "עד מתי?" ו"ערד" ו"מוזה" ?? (מוזה זאת מסעדה בערד)

גולי מימין

מהטיול שהיה לי ולויק עם המשפחתונים

מנת קרב

עד שבאמת יהיה לי קעקוע אני אצייר על עצמי.