חיה בעולם משלי. אבל זה בסדר מכירים אותי פה.

שנת הלימודים החלה ואיתה גם הצורך לעשות דברים ולפעול.

אז אם כמה שאני לא מתה על חגים, סוכות דווקא בא לי בטוב. קצת חופש מהצבא.

לאחרונה הרבה השתנה. 

בנוסף גם אני.

התחלתי להסתכל על סיטואציות מנקודות מבט אחרות ולקחת דברים יותר ברצינות.

אני חוששת שאני נעשת בוגרת.

אמרתי לעצמי שאני אנצל את זה שיש חופש ארוך יחסית ויום אחד ממנו פשוט אתבטל מול המסך ואוכל דברים משמינים ומזיקים.

כי ככה חופש צריך להראות.

אז אכלתי גלידה וצפיתי כל היום באחת מהתוכניות האהובות עלי. - פיוצ'רמה.

יוצר התוכנית באמת גאון! לא רק שהוא יצר שפת סתרים שבה הוא מכניס באמצע משפטים חסרי משמעות לסדרה (כן ישבתי ופיענחתי מה כתוב בכל פעם) הוא גם מעביר מסרים חברתיים ועל הדרך משתמש בדמיון ומתאר את שעלול לקרות בעוד כאלף שנים (עכשיו פחות, אחרי הכל הסדרה יצאה בשנת 1999).

למרות שלא כל כך הצליח לדייק. יש פה ושם קטעים שעדיין רואים טלפון ציבורי או טלביזיה לא שטוחה. משהו ש15 שנה אחרי כבר לא ניתן למצוא.

לדוגמא, מי שרוצה יכול לנסות לפענח.

מה שעצוב הוא שלמרות הטכונולוגיה שהתפתחה במשך 1000 השנים האלו, בני האדם (והחייזרים והרובוטים) לא נתקעים מול המסך.

הם לא מעדכנים כל דקה את חשבון האינסטגרם ולא מנדים חברתית את מי שאין לו חבר בפייסבוק. 

אבל מי יודע, יש עוד 985 שנים עד שנדע מה באמת יקרה. 

הלוואי שאני יכולתי לדעת מה יהיה באמת בשנת 3000.