חיה בעולם משלי. אבל זה בסדר מכירים אותי פה.

שנת הלימודים החלה ואיתה גם הצורך לעשות דברים ולפעול.

אז אם כמה שאני לא מתה על חגים, סוכות דווקא בא לי בטוב. קצת חופש מהצבא.

לאחרונה הרבה השתנה. 

בנוסף גם אני.

התחלתי להסתכל על סיטואציות מנקודות מבט אחרות ולקחת דברים יותר ברצינות.

אני חוששת שאני נעשת בוגרת.

אמרתי לעצמי שאני אנצל את זה שיש חופש ארוך יחסית ויום אחד ממנו פשוט אתבטל מול המסך ואוכל דברים משמינים ומזיקים.

כי ככה חופש צריך להראות.

אז אכלתי גלידה וצפיתי כל היום באחת מהתוכניות האהובות עלי. - פיוצ'רמה.

יוצר התוכנית באמת גאון! לא רק שהוא יצר שפת סתרים שבה הוא מכניס באמצע משפטים חסרי משמעות לסדרה (כן ישבתי ופיענחתי מה כתוב בכל פעם) הוא גם מעביר מסרים חברתיים ועל הדרך משתמש בדמיון ומתאר את שעלול לקרות בעוד כאלף שנים (עכשיו פחות, אחרי הכל הסדרה יצאה בשנת 1999).

למרות שלא כל כך הצליח לדייק. יש פה ושם קטעים שעדיין רואים טלפון ציבורי או טלביזיה לא שטוחה. משהו ש15 שנה אחרי כבר לא ניתן למצוא.

לדוגמא, מי שרוצה יכול לנסות לפענח.

מה שעצוב הוא שלמרות הטכונולוגיה שהתפתחה במשך 1000 השנים האלו, בני האדם (והחייזרים והרובוטים) לא נתקעים מול המסך.

הם לא מעדכנים כל דקה את חשבון האינסטגרם ולא מנדים חברתית את מי שאין לו חבר בפייסבוק. 

אבל מי יודע, יש עוד 985 שנים עד שנדע מה באמת יקרה. 

הלוואי שאני יכולתי לדעת מה יהיה באמת בשנת 3000. 

החתולה שלי היום עשתה ביקור אצל הוטרינר. אמא שלי הייתה נגד לקחת אותה כי לטענתה אין סיבה לקחת אותה סתם. אבל בגלל שאני יותר קשורה אל החתולה שמתי לב שמשהו אצלה לא בסדר לאחרונה. היא כבר לא רצה כמו פעם, מתבודדת, מקריחה קצת והיא משדרת לי שהיא עצובה. 

אז לקחנו אותה. 

הוטרינרית עשתה לה בדיקת דם ולבסוף נתנה לנו כדורים ותרופות נגד הנשירה ואמרה שהיא התייבשה. למרות שזה מוזר כי יש לה מים זורמים כל הזמן. [קניתי לה מתקן כזה למים כמו מזרקה כדי שיזרמו כל הזמן כי חתולים אוהבים מים זורמים].

בכל מקרה, בנתיים שהוטרינרים עובדים ומבררים מלבדה על עוד חיות עברה בי המחשבה שצריך לעשות סקראבס על חיות. כאילו בית חולים של חיות.

ואז עברה בי עוד מחשבה של "דאמממ, אני מכורה לסקראבס." התקלקלה לי הטלביזיה ואני ממש מבואסת רק בגלל שאני מפסידה פרקים של סקראבס. 

למרות שהעונה האחרונה שונה משאר העונות, דר' JD לא שם, הדמות הראשית היא מתמחה חדשה ואפילו החליפו את השיר פתיחה שה טיפה ביאס .. אבל אני עדיין אוהבת את הסדרה.

אני חושבת שזאת התוכנית האהובה עלי♥

לזכר עונות  1-8 הפתיח הישן :

בקשר לשמיטץ , היא בסדר עכשיו, כבר מרגישה יותר טוב. אוכלת, שותה,  וכניראה לקראת החורף הפרווה שלה תחזור להיות בריאה כמו פעם (:

בנסף חשבתי על אולי ללכת ללמוד רפואה או וטרינריה אם לא ילך לי בתחום המשחק.. אבל בנתיים זה בגדר מחשבה בלבד.

אתמול נסעתי עם עוד 3 חברים לאיפה שפעם היה הדולפינריום בתל אביב. מתברר שעדיין יש שם מועדון עם מסיבות רק שהיום הוא קרואי "קלרה" . נשמע מאגניב אולי אני אלך לשם מתי שהו. 

בכל מקרה , נסענו לשם כדי לשחק ניצבים באיזו תוכנית טלביזיה שתעלה לרשת שאין לי מושג בגלל איך קוראים לה אז אני לא יכולה לתת פרטים חוץ מזה שפרק ההוא שהשתתפתי בו יש 3 בחורות שהולכות למועדון של צרפתים והם סובלות שם. אני הייתי אחת הצרפתיות במועדון. 

אולי לא עשיתי הרבה אבל זה כבר צעד ראשון לקרירה שלי במשחק. זה היה ממש שווה. שילמו לי 180 ש"ח רק כדי שאני ארקוד ברקע כמה דקות ויעמוד בכניסה למועדון . שזה עוד לא כולל את כל האוכל שאכלתי שם והנסיעות במונית ספיישל שהם הזמינו לנו . זה כלכך שווה את זה. 

מתברר שהיו שם מפורסמים . היה את אנייה בוקשטיין איזה בלונדינית אחת ששחקה בשיר שלנו ועוד כמה עם שמות לא מוכרים. 

הבמאי של התוכנית הוא נאור ציון . אני בטוחה שלפחות אחד שקורא פה מכיר אותו. [נאור מ"החברים של נאור"] . 

אני אישית יכולה להגיד שאני חולה על התוכנית החברים של נאור. ראיתי כמעט את כל הפרקים וזה קורע אותי מצחוק כל פעם ואני ממש מקווה שהמפגש הזה עם נאור ציון לא יוריד לי עכשיו מההנאה של התוכנית כי התגלה לי אתמול שהוא ואחת השחקיות שגם אמורה להיות מפורסמת פשוט דושבאגים. אני מצטערת וכואב לי להגיד את זה על שחקנים שאני נהנת לראות על המסך ונכון שאלי אישית הוא לא היה חרא ואפילו היה נחמד אבל ראיתי איך הוא התייכס לכל השאר. אני לא יודעת אם תפסתי אותם ביום לא טוב אבל מה לעשות שזה הרושם הראשוני שהם יצרו לי ... הייתה סצנה שבמהלכה השחקנית הייתה אמורה ללגום מהוויסקי במועדון. כמובן שלא באמת היה וויסקי בתוך הכוס ממנה שתתה אלה רק פיוזטי. אבל מתברר שהשחקנית ההיא לא אוהבת פיוזטי וצוות ההפקה היה אמור לנחש את זה בעצמו. היא עצרה את הסצנה והתעצבנה שהיא לא אוהבת את המשקה שלה. היו צריכים לעצור הכל להחליף לה את המשקה למשהו שהיא כן אוהבת ולהתחיל את כל הסצנה מהתחלה רק כדי שהיא תאהב את השלוק שהיא לוקחת . יש עוד דוגמאות אבל אין לי כוח להמשיך להתלונן כל כמה שהיא תפסה תחת על כולם כי יש לה כמה שורות בטלביזיה ולאחרים לא .

עכשיו נאור לא היה פחות גרוע. הוא צעק על כל ההפקה והתפוצץ מזעם רק כי הצלם אמר "קאט" ולא הוא, שלא נדבר על איך שהוא התייכס לאיש הבום... ואליינו הניצבים... "מאיפה הבאתם את הניצבים האלה?!" "כבר פעם שנייה שמביאים לי ניצבים מפגרים" ועוד משפטים כאלו בסגנון. 

חוץ מכל העניין הזה הייה ממש כיף . אכלנו המון, ישבנו רוב הזמן , ראיתי איך מצלמים טלביזיה, פגשתי מפורסמים, עשיתי טיול לאורך תל אביב ובת ים והתחברנו לכל שאר אנשי ההפקה . אחד שהיה במאי או עוזר מפיק שקוראים לו רעפה ניראלי היה הכי נחמד . אפילו יצא לי לדבר איתו ולספר לו שאני שחקנית מתחילה . הוא אמר שהוא צופה לי עתיד גדול ואם יצטרכו שחקנים צעירים יקראו לי (: 

בחודש הבא אנחנו מתכננים את הוולדמורט 2. אם אחד היה נוראי מעניין איך יהיה השני ? ולמה לעזאזל אנחנו לא לומדים מטעויות?

הציפייה שלנו :

מעניין איך זה יהיה ....