לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיה בעולם משלי. אבל זה בסדר מכירים אותי פה.



Avatarכינוי:  dorian.

בת: 28

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פיוצ'רמה


 

שנת הלימודים החלה ואיתה גם הצורך לעשות דברים ולפעול.

אז אם כמה שאני לא מתה על חגים, סוכות דווקא בא לי בטוב. קצת חופש מהצבא.

לאחרונה הרבה השתנה. 

בנוסף גם אני.

התחלתי להסתכל על סיטואציות מנקודות מבט אחרות ולקחת דברים יותר ברצינות.

 

אני חוששת שאני נעשת בוגרת.

 

 

 

אמרתי לעצמי שאני אנצל את זה שיש חופש ארוך יחסית ויום אחד ממנו פשוט אתבטל מול המסך ואוכל דברים משמינים ומזיקים.

כי ככה חופש צריך להראות.

 

אז אכלתי גלידה וצפיתי כל היום באחת מהתוכניות האהובות עלי. - פיוצ'רמה.

יוצר התוכנית באמת גאון! לא רק שהוא יצר שפת סתרים שבה הוא מכניס באמצע משפטים חסרי משמעות לסדרה (כן ישבתי ופיענחתי מה כתוב בכל פעם) הוא גם מעביר מסרים חברתיים ועל הדרך משתמש בדמיון ומתאר את שעלול לקרות בעוד כאלף שנים (עכשיו פחות, אחרי הכל הסדרה יצאה בשנת 1999).

למרות שלא כל כך הצליח לדייק. יש פה ושם קטעים שעדיין רואים טלפון ציבורי או טלביזיה לא שטוחה. משהו ש15 שנה אחרי כבר לא ניתן למצוא.

 

לדוגמא, מי שרוצה יכול לנסות לפענח.

 

מה שעצוב הוא שלמרות הטכונולוגיה שהתפתחה במשך 1000 השנים האלו, בני האדם (והחייזרים והרובוטים) לא נתקעים מול המסך.

הם לא מעדכנים כל דקה את חשבון האינסטגרם ולא מנדים חברתית את מי שאין לו חבר בפייסבוק. 

אבל מי יודע, יש עוד 985 שנים עד שנדע מה באמת יקרה. 

 

הלוואי שאני יכולתי לדעת מה יהיה באמת בשנת 3000. 

 

 

נכתב על ידי dorian. , 1/10/2015 01:55   בקטגוריות אהבה, צבא, טלביזיה, חגים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרגשה ישראלית


 

 

 

 

לאחרונה התחלתי לחוש הרגשה שלא הייתה לי מעולם. עם כמה שזה מוזר, הרגשתי כאילו אני לא ישראלית מספיק.. 

למרות העובדה שנולתי בארץ, זה שאני נחשבת יהודיה (בואו נתאלם מזה שאני לא מקיימת שום מצווה ואפילו לא שומרת כשרות), למרות זה שאני משרתת בצבא ההגנה לישראל, למרות שאני צופה בסדרות וסרטים ישראליים, ולמרות שלפני חודש הספקתי להיות בשתי הופעות של להקות ישראליות. אני מרגישה לאחרונה קצת לא שייכת. 

 

נזכרתי לא מזמן באבא שלי שתמיד ראיתי אותו בתור ישראלי אורגינל. אחד כזה שביום שישי בצהריים שר יחד עם הרדיו את השירים של אריק איינשטיין שהוא מכין מצרכים תוך כדי לארוחת הערב הצנועה שלי ושלו.

התחלתי לפתח לעצמי גם מנהג בסגנון. בכל שישי שבת אני שומעת שירים ישראלים. למשל אתמול עשיתי ספיישל שלמה ארצי יחד עם חברה.

פעם, כשהייתי בת 14 החלום שלי היה לטוס ללמוד בבית ספר בארצות הברית. כל חיי היו MTV וסדרות מחו"ל. דיברתי בעיקר באנגלית וחייתי באשלייה שכל השירים בעברית הם סגנון אייל גולן ומשה פרץ.  

זה דיי מביך אותי לחשוב על שהייתי כזאת פעם. כיום אני לא מחבבת במיוחד אנשים שחיים בארץ ומתים לברוח מכאן. 

נכון, יש מלחמות ולא חסרות לנו בעיות במדינה. אבל יש בה יופי. 

הנופים של הגולן, תעשיית הקולנוע שלנו, ים המלח, הדברית הארכיאולוגים והעתיקות שנמצאים פה, השוק בעכו. כל אלו כל כך ישראלים. 

 

רציתי לפרסם את זה ביום העצמאות (שאגב היה אדיר) אבל מאז לא יצא לי כל כך להיות במחשב וזאת הסיבה שנזכרתי בזה עכשיו. 

גם יום הזיכרון היה מרגש, זה יום הזיכרון לחללי צהל הראשון שאני מסתכלת עליו מנקודת מבט של חיילת.

היה טקס ברשות בה אני משרתת וזאת הייתה גאווה לעמוד שם עם מדים ולייצג משהו.

נכתב על ידי dorian. , 3/5/2015 13:46   בקטגוריות אהבה, חגים, מחשבות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיפה הזוהרת בנוביי גוד!


 

 

 

אז רציתי לעדכן לפני שבוע ואני לא זוכרת מה קרה אבל לא יצא לי לעדכן בסופו של דבר לכן אעלה היום את התמונות שרציתי להעלות בפעם שעברה.

 

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, היו לי הרבה מחשבות בנוגע לאם להמשיך את הקשר שלי ושל חבר שלי, כי אם להודות באמת, הוא פשוט לא מתאים לי. 

הוא יכול להיות הכי נהדר שבעולם אבל לא בוגר מספיק ולא מה שאני מחפשת בגבר. אני טיפוס בררני, ככה אני, ואני לא מסתפקת בפחות ממי שמגיע לי. 

חשבתי על זה הרבה ועדיף שאפרד ממנו לפני שתתחיל שנת 2015 כדאי שיתחיל את השנה חופשי ולא אגרר לתוכה. 

החלטתי לפגוש אותו בתל אביב שנשב איפה שהוא ונסיים את זה כמו אנשים בוגרים בצורה יפה. שניינו אולי לא מתאימים בתור זוג אבל אנחנו מסתדרים מעולה בתור ידידים. 

באמת סיימנו את זה יפה (לפחות מבחינתי) והחלטנו להמשיך לדבר למרות שאנחנו לא יחד. בדרך כלל הדברים האלה לא עובדים אבל הינה אתמול דיברנו.

 

כן, זה קצת מבאס לחזור להיות רווקה אבל אני מעדיפה להיות לבד מאשר עם מישהו שאני לא באמת אוהבת רק כדאי להראות לשאר העולם שיש לי חבר. 

והינה עכשיו אני פנוייה להכיר מישהו חדש שהרבה יותר יתאים לי.

 

 

 

ובנימה יותר אופטימית! 

יצאתי לטייל בחיפה ממש לפני הנוביי גוד במושבה הגרמנית, שהייתה פשוט מדהימה וזוהרת מכל האורות של רוח החג.

לקחתי איתי את מייגן והתחלתי לצלם !   

 

 

 

תצומת לב לבחור השוקיסט בצד ימין למעטה

 

 

 

 

 

 

 

לתמונה הבאה אני קוראת ישראל (או קווינז)

 

 

 

 

תמונות שלי עם איילים שממש התלהבתי מהם! (הראשונה ניראת כמו סצנה בסרט )

 

 

 

 

 

 

 

 

טוב, אולי אלו לא התמונות הכי איכותיות בעולם אבל זה השיא שהצלחתי לצלם כשמיליון איש לא נדחפו לי לפריימ\הזיזו אותי\ הפריעו לי ועוד כל זה שיחסית דיי חשוך! 

 

בכל מקרה יש לי עוד תמונות מהזמן האחרון להעלות אבל כבר בפוסט הבא... 

להית'!

 

 

 

 

נכתב על ידי dorian. , 9/1/2015 19:18   בקטגוריות אהבה, קקי, תמונות, חורף, חגים, אהבה ויחסים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , האופטימיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdorian. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dorian. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)