כן,אני עדיין אוהבת את האידיוט הזה.
אני לא מבינה איך.
הרי , אני גמרתי עם זה.
אז , למה ?
למה אני לא רואה אפחד , חוץ מעצמי ?
אין לי מושג באיזה דרך אני הולכת , ואיך.
את התסריט שלי כבר זרקתי מזמן. עבודה של כמה חודשים טובים.
מזה שווה כל זה ? מה ?
" אל תוותרי יהיה בסדר " , כמה אפשר לשמוע כוסעמק. כמה. לא נמאס לכם ?
אני רוצה שיהיה בסדר ע כ ש י ו. לא מחר ולא שבוע הבא. ע כ ש י ו.
אני רוצה להרגיש מושלמת.
אבל עכשיו אני צריכה להתחיל הכל מחדש, כאילו נולדתי.
עוברת בית ספר , עוברת עיר , עוברת אנשים. זה מה שאני מייחלת לעצמי.
ללכת למקום שאפחד לא יודע מה השם שלי.
התחלה התחלה חדשה כמו שאומרים.או כל סוף הוא התחלה חדשה.
אני רוצה לרזות,אבל אני צריכה להשמין.
אני רוצה לנמוך , אבל אני רק גובהת.
אני רוצה לעזוב , אבל אני מפחדת.
אני רוצה ממש ל ח י ו ת. אבל אני איכשהוא מתה.
לא , לא בגללך. בגללי. בגלל שאני מרגישה שאני הורסת הכל. ודי. אני רוצה להפסיק.
אני רוצה להרגיש נאהבת.אני רוצה להיות מישהיא !
אני לא רוצה להתבייש בעצמי.אני לא רוצה שתביישו בי.
אני רוצה להצליח בלימודים.
ואני רוצה חיבוק.
אני ואני ואני. כן , הכל כנראה רק מסביבי. לדעתי...
באלי להפסיק להיות רגישה , רוצה להיות קשוחה. רוצה להיות יפה , ואני רוצה לשמוח.
אני רוצה לחיות את החיים שלי בכוחות עצמי, בלי שאפחד אחר יגיד לי איך.
אני רוצה חיים אחרים,טובים יותר,בהרבה.
" And I dont see nobody else
I see myself "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
