מלא זמן שלא עידכנתי, כי אין לי זמן לנשום!!!
כל היום אני מנסה להיות מחוץ לבית, כי אז אני נזכרת בדברים לא טובים, כמו הזוהמה שעוברת בגוף שלי, בפה שלי, בלב שלי, בדם שלי!!!
נזכרת בכל הטעויות שעשיתי ועשו לי!!! אבל למה שאני כן חושבת על זה, זה לא מזיז לי, אולי גורם לי רק לבכות, ולא יותר מזה!?
טוב, נושא אחר, אני שונאת את עצמי כל פעם שאני נזכרת בדברים האלה (אני מאשימה את עצמי)!
אני וחברות שלי מתכננות ללכת לבומבמלה, ואני כל כך מתה שזה כבר יגיע, ושאני יהנה מהשמש, ומהאנשים, ומהמוזיקה, והכי חשוב, זה לא פה! זה לא האנשים שפה, וזה לא אותם פרצופים וקולות שעשו לי רע!!!
זה להתרחק מהכל, כולם אומרים לי שזה כפול כיף מבראשית, ובבראשית נהנתי כל כך... הרגשתי כמו בגן עדן שם!!!
לא היו אנשים מהעיר שלי! והרגשתי שם חופשיה... אף פעם לא הרגשתי שם באמת חופשיה, שאני יכולה לרקוד ולהיות איך שאני, ואיך שבא לי, פה, שאני פותחת את הפה אומרים לי משו על זה! בגלל זה רע לי כל כך, כי אני זה אף פעם לא אני כי לא נותנים לי להיות איך שאני!!!
בקיצר, אני רוצה שכבר יגיע!!!
ו.... אני מתחילה ללכת בקרוב כנראה לפסיכולוג... אני חושבת שזה הכי טוב.... לפחות ככה אמרו לי לעשות, כי כמו שאמרו לי, קשה לי כי קשה לי להתמודד עם הרבה דברים שקורים לי, ועוד להתמודד עם דברים אחרים שקרו לי שאף אחד לא יבין...
אוף, אני מתוסבכת!!!!
ושוב, בפעם השניה החודש אמא מצאה אצלי סיגריות, וזה היה כל כך מפחיד, היא עמדה מול הפנים שלי והחזיקה את החפיסה, ואני כולי קפאתי, ולא ידעתי מה להגיד!!! והיא אמרה שהיא תהרוג אותי אם היא תשמע, תראה, תריח, ובלה בלה בלה.....
טוב, לפחות יצאתי בזול! הפעם