|
| 6/2008
בא לי לבכות
הכל כזה מחורבן
אני כל כך עצובה שנראה לי שאני אבכה. אני כל כך עצובה וחסרת כוח שאני לא מסוגלת לנסח את זה. אני ממש עצובה.
הכל כל כך מחורבן ומפגר
it's sometimes just like sleeping
curling up inside my private tortures
i nestle into pain
hug suffering
caress every ache
לא שווה בכלל להיות טוב לאף אחד
ההשקעה שלי היא אפס כשאף אחד לא מעריך אותה
אני רוצה להיות בזרועות של מישהו שאני אוהבת ולנוח, לשחק אותה מתה או משהו
היום דברתי עם מישהו שאמר לי שהוא לא מאמין באהבה
שזה סתם שטחי, כימי, מתאהבים במישהו דומה ואין בזה שום דבר מורכב, ייחודי או נעלה
במקרה כזה הסכמתי להביע את דעתי - אתה לא מאמין בטהורות הזאת שהיא הדבר שהכי מחזיק אותי. אבל הוא צודק וזה ברור.
חרא
אני לא אצליח להתמודד אז תעזבו אותי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
