אני מיותרת, פשוט משקל עודף שרוב הנשים מנסות להיפטר ממנו. רק שממני זה כל כך קל.
הצלחתי להרחיק את כולם, בלי לנסות באמת אפילו. רק הפסקתי לענות לשיחות, להודעות, וכולם ויתרו מאוד מהר. אז אני לבד בשקט שלי, וטוב לי.
טוב לי ככה, שאני לא צריכה לחשוב על אנשים אחרים, ולא לבזבז זמן בניסיון להעמיד פנים שאכפת לי- כי לא אכפת לי, מאף אחד. אתם משעממים.
זה נחמד לחזור להתקפל לתוך עצמי בשקט ולראות איך הפלאפון שלי שקט ונותן לי לישון. אומנם זה קצת מעליב שאף אחד לא מנסה להילחם עלי, אבל טוב לי ככה. כמו שאמרתי, נמאס לי להעמיד פנים שאני אדם אכפתי.
האמת היא שאני אדם אנוכי בצורה יוצאת דופן, ושלא מגיע לי שמישהו ילחם עלי. אני פוגעת באנשים, ויש אנשים שזה פשוט לא מגיע להם, שהם באמת ובתמים אנשים טובים. אני לא אוהבת לחשוב על אנשים כאלה, הם גורמים לי להרגיש אשמה.
מדהים כמה אני יכולה לפשל בהכול, אבל כנראה שזה המצב כשכבר לא אכפת לך משום דבר, אתה ריק.
וכדרך אגב, אם את (גברת אצטון) עדיין קוראת כאן- המתנה שלך מפולין מחכה לך.
We'll fall just like stars being hung by only string
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: