מזגן על 24 מעלות וחיבוק של 36 מעלות. לפקוח את העיניים, להתעורר עם חיוך על הפנים.
התחושה הנעימה של השפתיים שמנשקות את הצוואר שלי. לקום מהמיטה ולשמוע שקט.
אין ילד קטן עם קול גדול, אין מנגינות משנות ה-80 שחודרות אל תוך הראש שלי.
לא רוצה יותר בגדים על הרצפה, על המיטה או על הכסא. רק בחדר הכביסה ובחדר הארונות.
למשקה המוגז, המלא בחומרים מזיקים וממיס את השיניים שלי בכל לגימה: תפסיק לנסות להתקרב אליי.
יש לי עשרות סוגים של פירות וירקות במקרר, קרח, חלב סויה ובלנדר. אני לא רוצה אותך יותר.
אתה מוזמן להתנדף. אפשר להתכונן לבגרות בהיסטוריה כל היום, אין אף בגד מלוכלך בסל הכביסה.
אין אף כלי זכוכית בכיור המטבח. אני יוצאת מהמקלחת המהנה ומתייבשת מול המזגן.
מגבות נועדו לליפוף מסביב לחזה והישבן, כשאי אפשר להסתובב עירומים.
אני יושבת על הספה עם פטמות זקורות מהקור ורואה סאות'פארק. אין אף אחד שמנסה להרוס את השלווה.
אני מאוהבת בבית שבו רק אני והוא נמצאים לנצח.
