Tangled

יכול להיות שאני מגזימה, אבל יכול להיות שהילד הקטן והמעצבן הוא רק תירוץ.
במשך תקופה ארוכה הרגשתי שאני לא שייכת לבית הזה. כאן זה לא מקומי.
החדר שלי לא מרגיש כאילו הוא באמת שלי. האנרגיות שקיימות כאן כל כך שליליות.
הכל תמיד רועש ומבולגן. הנפש שלי זקוקה נואשות לשקט, שלווה, רוגע, סדר וניקיון.
מקום כמו זה פשוט משפיע עליי באופן שלילי. אני רוצה לעזוב.
אמא ואבא חשובים לי מאד, אבל אני מעמיסה על עצמי את כל הסבל והתסכול הזה.
בואו לא נתעלם מהעובדה שאני בת מזל סרטן - הבית הוא מאפיין כל כך משמעותי עבורי.
החיים שלי יוכלו להשתנות באופן דרסטי אם אחיה בבית אחר.
קיימת כאן דילמה אמיתית - יש לי הזדמנות להגשים את החלום שלי ואולי אפילו להיות מאושרת.
חבל שהמצפון שלי תוקע אותי כאן, ואולי גם קצת חששות שקשורות לכסף וללימודים.  

מה לעשות?