Well some say I'm lazy, and others say that's just me, some say I'm crazy, I guess I'll always be.
but it's been such a long time
since I knew right from wrong, it's all the means to an end. I, I keep it movin' along |
| 3/2009
פרופורציה, פרספקטיבה ודברים נוספים שיש לנער מאבק אם לא לשפץ מהיסוד בחיי...
אוקלידס (אחד שהיה ממש טוב עם צורות וניסוח אקסיומות והנחות) נדקר למוות בגיל 20, פיטגורס (זה עם המשפט) הבעיר למוות אחד מתלמידיו שהעז להצביע על טעות שלו...
בגיל 22 לשבת מול עמוד משובץ שעליו כתבתי ממש מהקצה העליון עד שורת המשבצות האחרונה את מספרי העמודים והתרגלים לשיעורי הבית שמיועדים לרביעי הקרוב (עכשיו אי שם בין ראשון לשני), ולחשוב שזה נראה יותר כמו תירגול בסדרות שבכלל עוד לא התחלנו ללמוד, ושבלי להגזים בכלל, אלו יותר שיעורים ממה שנתנו לי במהלך חודש בתיכון שאותם בדרך כלל אפילו לא שקלתי לעשות ולדעת שעכשיו אין סיכוי שאני לא עושה כל מה שאני יכל כדי לסיים את הכל בזמן... פשוט מרגיע אותי.
לפני שבוע וחצי, אפילו פחות, הכל הציק לי -שינו לי את המיקום של הקורס לעיר אחרת, שינו לי את הימים, לא היה לי מושג איך אני אצליח לשבת בכיתה 5 שעות ברצף (אגב גםאת זה הפכו ל5 וחצי) ורק ללמוד מטמתיקה, אפילו לא חשבתי שאני בכלל יצליח לקלוט משהו אחרי כמעט 4 שנות ניוון מוח טוטאלי, שלא נדבר על כמה שלא הייתי בטוח בעצמי כמו היום (בלי שום שמץ של סיבה מיוחדת) שאני בכלל מסוגל לעשות 5 יחידות מטמתיקה...
אני חי הרבה פחות בריא, יותר נכון בכלל בכלל לא בריא לעומת איך שחייתי לפני כחודש אבל אני יודע שמה25.5 אני אוכל לחזור לזה כמו שצריך בלי להתלבט יותר מדי קש לסדר העדיפויות שלי.
אני לקוח כדור שהורס לי את הכבד ומייבש אותי ברמה מטורפת, בגללו הפנים שלי נראות כאילו כל בוקר אני שוטף אותן עם חומצה והשפתיים שלי פשוט נקרעות מיובש לפחות פעמיים ביום, שלא נדבר על החלק הקשה באמת - NO BOOZ!
אבל הגיע הזמן להיפתר כבר מכל הפצעונים הללו שמלווים אותי יחסית מגיל צעיר (גם לא שיש לי כל כך הרבה, אבל חלאס! כמה אפשר?!) וכניראה לדעת שאסור לי לשתות בחודשים הקרובים לא יכול להזיק יותר מדי אם גם ככה הגיע הזמן להפעיל שוב את המוח כמו שצריך ועוד בצורה די אינטנסיבית.
שיפצתי את החדר!-!-!....
לא... אתם לא מבינים. אתם מכירים את זה שמשהו בחיים שלכם מפריע לכם, אבל הרבה מאוד זמן (בסביבות ה15 שנה), וזה לא שהתרגלתם אליו, או השלמתם איתו פשוט ידעתם שאם תתעסקו איתו יותר מדי אתם עלולים רק להזיק לעצמכם ולגרום למשהו הזה להפוך ליותר בעייתי? אם כן, אז זהו, אם לא אז יש לכם מזל...
החדר שלי, עכשיו רק שלי! והמיטת נוער השבורה/קרועה/פחות נוחה מהספת עור שנדבקת לחיים, הוחלפה במיטה וחצי עם מזרן אורטופדי נוח בטירוף! הכחול הבהיר עם החורים והכתמים הלא ברורים שעטף את הקירות שלי נצבע כולו בלבן נקי! והבקשה הצנועה של מראה בחדר רק כדי שאני לא אצתרך לעמוד באמצע הסלון כשאני רוצה להתארגן או למדוד משהו או כל דבר כזה, התממשה בצורה של מראה בגודל של דלת הארון הזזה בגובה כל החדר וברוחב 2/3 ממנו!
...
חזרתי לכתוב כאן? לא יודע, הרגשתי צורך, היה לי מה, אז כתבתי... חשוב? זה לא. משנה משהו? זה גם לא. פשוט מקליד זרם מחשבות...
דבר אחד אחרון - יש לי קצה קצהו של משהו שיכול להיות טוב, לא הרגשתי ככה המון זמן, אני פשוט חושב עליה לא מעט, ואני אפילו לא יודע עליה יותר מדי חוץ מ:
ניראת... באמת שאין לי מילים, עדין מצידי יהיה להגיד שהיא בכמה ליגות טובות מעליי, אוהבת בשר, מתה על גאנז, אני נהנה לדבר איתה למרות שבתחילת כל שיחה אני קצת שוכח את השפה העיברית...
אני לא באמת מצפה לכלום, וגם די נפל לי האסימון שכמות הזמן הפנוי שיש לי עכשיו שואפת למינוס ובכל זאת עברו אי שם באזור השנתיים לפחות מהפעם האחרונה שהרגשתי משהו שאפילו מזכיר את זה, אז לפחות מההרגשה אני מרשה לעצמי להנות...
I was caught
In the middle of a railroad track
I looked 'round,
And I knew there was no turning back
My mind raced
And I thought what could I do?
And I knew
There was no help, no help from you
Sound of the drums
Beatin' in my heart
The thunder of guns!
Tore me apart
You've been...thunderstruck
!!!
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Wayne Campbell