לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Well some say I'm lazy, and others say that's just me, some say I'm crazy, I guess I'll always be. but it's been such a long time since I knew right from wrong, it's all the means to an end. I, I keep it movin' along


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2010

תקופה יפה, הכי תקופה שבחיים


כמו בכל תקופה שבה אני שקוע בלימודים, הרגשתי הכללית היא - רע לי.
אומרים שאדם לא יכול להעיד על עצמו, אבל אני חושב שקשה להכניס אותי לסטריוטיפ של "קוטר"(לא כזה במעגל! כזה שמתלונן), והסיבה היא שאני פשוט לא אוהב להתלונן, זה רק גורם לי להרגיש יותר רע.
כמובן שיש את מי שיגידו: "זה לא בריא לשמור הכל בפנים"/"לפחות תדבר עם מישהו" או  כל דבר דומה, אז מה שיש לי להגיד לאותם  אנשים היפותטים - אם אני באמת צריך לפרוק משהו, תמיד יש לי למי או לאן (מצביע על המסך בתור דוגמא).
חוץ מזה אני מעדיף לעשות מאשר לדבר, ומה שאני עושה זה לחשוב על הדברים הטובים, ובתקופה הנוכחית יש כל כך הרבה!
וכדי שאני אזכור את זה, וכי אני מרגיש צורך ממש גדול להוציא את זה ולא בא לי לדבר יותר מדיי על הדברים הללו עם אנשים.............................
*עצירה לצורך העלאת מחשבה שהרגע עברה לי בראש על הכתב: 
אני לא אוהב שאנשים מפתחים ציפיות בשבילי. כשאני מספר למישהו משהו טוב/רע שעתיד להתרחש, זה לא מעט פעמים גורר תגובה מוגזמת מצד המקשיב, מה שגורם לו ממש להתאכזב בשבילי כשאותו הדבר לא מתממש או מתעקב(וההפך כמובן לגבי משהו רע). וזה די מציק לי.
שלא תבינו לא נכון, אין משהו שאני יותר נהנה ממנו כשאנשים שמחים בשימחתי ואין דבר שיותר מחמם את הלב מחבר/ה ששם לתמוך בי כשאני צריך, אבל כל עוד שום דבר לא קרה, אני דוגל בצורה כמעט גורפת במוטו - תקווה לטוב ביותר ותתכונן לגרוע ביותר.
אז הדברים הטובים שבולטים בחיי לאחרונה זה שאני מוציא ציונים בשמיים בסימולציות בפסיכו' וזה עוד מבלי באמת להשקיע אפילו את ה60% שלי בלימודים, מה שגורם לי להרגיש קצת לא בסדר עם עצמי אבל אני עוד יעבוד על זה.
אבא שלי בפחות או יותר שנה האחרונה מדבר איתי יותר ויותר על כניסה לחברה שלו, ובחודשיים האחרונים גם נעשה הרבה יותר בנידון, וזה מחדיר בי לא מעט חששות לגבי אכזבה כזאת או אחרת שהוא עלול לחוות בעקבות אין לי מושג מה שאני אולי יעשה. מצד שני זה גורם לי להרגיש גאווה וביטחון וחיבור הרבה יותר חזק עם אבא שלי ממה שהיה לפני כן. אי שם בשבוע הבא, הוא יהיה בחו"ל והוא ביקש ממני שאשתתף במקומו בישיבה די קריטית במשרד ממשלתי בתור נציג של החברה ובתור המתווך בין אותו משרד לבין חברה "לא קטנה" מגרמניה.
והדבר האחרון, שאין לי מושג למה אני לא מתפוצץ ורץ לצעוק לכל העולם על האושר העילאי של הגשמת החלום הקורמת עור וגידים הזו - אני טס (כבר נקנה כרטיס) לגרמניה (כבר הוזמנו מלונות) לראות הופעה (כבר יש כרטיסים) של AC/DC!!!!!!!!!!!!!!  והופעה של SCORPIONS!!!
את סקורפיונס אני אוהב, אני כבר הייתי בהופעה שלהם, היה מעולה ברמות לא מהעולם הזה הם לא במקום הראשון אבל הם בהחלט בטופ טן.
הם מתפרקים אחרי הסיבוב הופעות הזה, וחבריי הטובים שאני טס איתם חולים עליהם ולכן אין שום סיבה שאם אני כבר שם אני לא אלך להופעה...
ולמה אני כבר שם? איי סי די סי.... הם כן במקום הראשון יחד עם GN'R המקוריים ועוד כמה שהם פשוט עילוי לדעתי, ומה שמיוחד מבחינתי במוזיקה שלהם ספציפית זה לא שהיא מתוחכמת וזה לא שהליריקה כזאת עמוקה, היא פשוט גורמת לאנדרנלין שלי לקפוץ, ללב שלי לפעום ולי לחייך.....

נכתב על ידי Wayne Campbell , 22/2/2010 11:42   בקטגוריות ההנאות הקטנות שבחיים, עבודה, לימודים, שחרור קיטור, משפחה, חברים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  Wayne Campbell

בן: 37



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWayne Campbell אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Wayne Campbell ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)