היו לי לא מעט בנות זוג\פרטנריות\יזיזות\סטוצים בשנים האחרונות, גם לא כ"כ הרבה אבל בואו נגיד שמדובר על יותר מאחת או שתיים...

עכשיו אני נכנס לקשר, אני לא לגמרה בטוח בהצלחה שצפויה לו, אני לא לגמרה יודע אם אני באמת רוצה להיות שם, אני לא סגור ב100% במה שאני מרגיש כלפיה.

מה שאני כן בטוח בו זה שאכפת לי ממנה, שאני לא רוצה שהיא תיפגע, שאני לא מחפש לעשות שטויות אבל אני גם לא מתכוון לכפות על עצמי התנהגות מזוייפת של רגשות.

היא בחורה יפה, חכמה, מצחיקה, ממש מושלמת "על הנייר" ובכל זאת יש כמה דברים שלא בדיוק יושבים "פיקס"...

האמת היא שלפני שבוע, לא היה כ"כ משנה לי אם היינו נפרדים וזה היה קצת כואב לה, הגיוני, שיכאב, זה חלק מהעסק, שלא נדבר על זה שלפי מה שאני יודע היא עד לפני שבוע הייתה איתי רק בשביל הסקס אז בכלל לא היה לה הרבה מה להתלונן... אבל זה כבר לא ככה, היא התחילה לפתח רגשות של ממש, בזמן שאני כבר התחלתי לפתח מאיסות (מהמילה "מאוס") מהיותי בקשר שמלבד הסקס הוא בזבוז זמן, כבר עדיף לעשות את מה שהיינו עושים רק בלי להתחייב לשום דבר.

עכשיו, כמו שכבר ציינתי, אצלה לפחות דברים השתנו, והיא כבר לא פה רק בשביל הסקס, והיא התחילה לפתח רגשות, בעוד שאני רואה מולי ילדה מקסימה שכייף לי לדבר איתה ולהתכרבל איתה ולשכב איתה ולצחוק איתה והדבר האחרון שאני רוצה זה לפגוע בה... אבל נכון לעכשיו (לכו תדעו מה יהיה מחר\עוד שבוע\וכו') אני גם לא יכול להגיד בלב שלם שאני מרגיש כלפייה את מה שהיא מרגישה כלפיי. אז לראשונה מזה המון זמן אני מרגיש כאילו משהו רציני מתפתח פה ומאוד יכול להיות שיש לזה סיכוי, אבל באותה מידה אני גם מודאג מזה שלא.

                                                And now to something completely differet! (or is it?)

אני עובד מגיל יחסית צעיר, מגיל 15 התחלתי לחסוך כסף כשהמטרה העיקרית שלי היא לימודים אקדמאים.

עבדתי לפרקים מאז ועד לפני 8 חודשים וחסכתי סכום חביב, לא המון, אבל בהחלט עונה על הדרישות של חיסכון ללימודים.

לפני 8 חודשים אחרי שסיימתי את הפסיכומטרי (681, כן אני משוויץ) החלטתי "פאק איט אול" וטסתי לשלושה חודשים לאירופה, חזרתי לארץ לחודש וטסתי לעוד שלושה חודשים לדרום אמריקה. צברתי בתקופה הזו חוויות מטורפות ורגעים קסומים של ממש שקשה לי להאמין שהייתי זוכה להם אם לא הייתי עושה את הצעדים הללו, ולכן אני בפרוש יכול להגיד בלי היסוס שאני לא מתחרט על המסעות הללו בשום אופן, גם לא מהבחינה הכלכלית... ומצד שני, הגעתי למצב שאני לא מכיר ולא רציתי להכיר - אין לי כסף בכלל. למזלי עוד לא במינוס, אבל לראשונה בחיי הבוגרים 15 ש"ח ניראים לי כמו סכום שצריך לחשוב טוב טוב לפני שאני מוציא אותו.

אז נכון יש לי בית לגור בו ואוכל במקרר  ומשעות אחה"צ של רוב ימי השבוע יש רכב שעומד לרשותי, ואין לי שום זכות להתלונן על רמת החיים שלי, אבל זה הבלוג שלי ולכן אני לא אנסה לייפות את הרגשתי בנושא - חרא! אני עכשיו עובד בכמה שיותר עבודות שאפשר לכניס ל24 השעות שמוצעות ברוב יממות חיינו (אני לא יודע עדיין לא עברתי על כולן) אבל אני רואה את קצב זרימת המזומנים לחשבון שלי ואני חייב להודות - אני מודאג.

יהיה בסדר. כי בתור בחור מודאג, לזה אני אדאג! (סטיקר בפוטנציה)