התקשרת עכשיו, בשביל להקל על מצפונך. ולא, אני לא אומר את זה כי אני מחפש לכעוס, אני לא אומר את זה כי אני צריך למצוא בך משהו רע, אני אומר את זה כי את אמרת את זה:

"רציתי להזהיר אותך לפני שאני מפרסמת את הפוסט" - "אבל את יודעת גם ככה שאני קורא שם, וכבר היה אפשר להבין שאת עם מישהו מהפוסט האחרון"

או קיי, סוג של לגיטימי. זה היה לא נעים אבל זה לא מה שאמור להפריע לי (למרות שזה כן).

מה ממש פגע בי?

אני: "את יודעת, נישארתי ממש לבד, הרבה יותר לבד ממה שנכנסתי לקשר,ממה שחשבתי שאני יהיה בסופו... פשוט מרגיש לבד"

-"לא נכון, אתה תראה, יוג'סט ניד טו ריצ' אווט, הנה אני דיברתי עם X ועם Z והן ממש תומכות בי ועוזרות לי, יש לך את כל החברים שלך יש לך את ש' לדבר איתו, למה שלא תדבר עם ש'?"

-"ש' הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב בעולם הזה, והוא יקשיב לי אני יודע, ומה שאני אבקש הוא ידאג לי, אבל אני גם יודע ששיחה אקטיבית עם עצות\תמיכה אמיתית הוא פשוט לא יודע לנהל, וזה בסדר, זה תמיד היה ככה... ולגבי ס' שאותו לקחת כעמת מידה למוסריות (לפניכן היא הזכירה את שמו בתור חבר קרוב שלי שמצדד בה בזה שאני עשיתי כך וכך וזה לא בסדר), כשישבנו אצלו ברכב (אני הוא ועוד שני אנשים) וסיפרתי בקווים כלליים מה קרה הוא פשוט צחק כל הזמן..."

- "אתה יודע, יש אנשים שצוחקים מלחץ"

-"תאמיני לי, זה לא זה וממה בדיוק יש לו להיות בלחץ?"

- "רגע, מה סיפרת עליי?"

-"סתם מה שהיה בקווים ממש כלליים"

-"שלא תמכתי בך ומאז זה הדרדר?"

-"פחות או יותר"

-"ועל המאה שקל סיפרת?"

-"לא, וזה ממש לא העיניין"

-"אני יודעת פשוט חשוב לי שהאנשים האלה לא יחשבו שאני כלבה"

ומפה השיחה המשיכה לכיוון שונה לחלוטין.

ונחשי מה? אני עדיין עם עצמי.

אחרי כל מה שעברנו, אחרי שהארנו את העיניים אחת של השניה כ"כ הרבה פעמים, אחרי שחוסר הראיה וחוסר ההתחשבות מצדך בצרכים, הבאמת יחסית מועטים שלי, זה מה שהכניס את הקשר הזה לספין שבעקבותו הוא נגדע, את עדיין לא השכלת לשים באמת לב לצד השני בשיחה, משום מה למרות שהרגשתי ממש לא נוח לדבר איתך על זה, ואמרתי לך את זה לפני שנכנסתי לנושא הזה, קיוויתי שאולי לפחות אני ארגיש שבאמת יש לי עם מי לדבר... טעיתי, ממש טעיתי.

תודה רבה לגברת מטמתיקה, אני ממש מעריך את זה שצילצלת אז והקשבת. כשאתמול שאלתי על היום בבוקר קיוויתי גם לקצת עזרה בלימודים וגם לאיזו שיחה קטנה. ואני ממש לא רוצה שתרגישי רע\לא נוח, את ממש נפלאה ובסדר גמור ואני יודע שאיתך אני יכול לדבר. אני מבחירתי האישית והמודעת לא רציתי ליפול עלייך על הבוקר.

עכשיו קוראי היקרים, האמת שיש שתיים קבועות שאני בטוח לגביהן ואין לי מושג מה ו\או מי הולך כאן חוץ מזה... אז עכשיו קוראותיי היקרות, תראו, הפרידה הזאת, הרבה יותר קשה לי ממה שחשבתי שהיא תהיה, אני לא מתפרק ופורץ בבכי כל 5 דקות וגם לא פעם ביום, אבל אם אני לא שוקע במשו אז מחשבות שליליות קופצות לי לראש, וכשאני מנסה לשקוע בלימודים אני ממש לא מצליח למרות שזה הדבר שהכי חשוב לי עכשיו להתעסק בו וגם זה ממש ממש ממש מתסכל אותי, כמו שאפשר להבין מהפוסט הקודם...

אם למישהו\י יש רעיון אני ממש אשמח לקרוא\לשמוע.

תודה רבה מראש,

אני.

נ.ב.

יש לי כ"כ הרבה נושאים הרבה יותר כלליים ועמוקים ואקטואלים לכתוב עליהם ומשום מה זה אף פע לא יוצא ורגשות אנושיים בנאלים וצפוים וכאלו שאפשר לקרוא עלייהם בכל פוסט של בת12 אני שופך פה כמו זבל. באמת שממש חבל לי על זה.