יש כמה נושאים שהם בגדר טאבו שיש לי עליהם בטן מלאה כבר הרבה מאד זמן והחלטתי להוציא כאן את הכל.

אז ככה, בשבועות הקרובים (בהתחשב באילוצי לימודים\בת זוג\ חוסר מוטיבציה לכתוב) אני הולך לשחוט ארבע "פרות קדושות":

הטרדות מיניות.

טיבעוניות.

פוליטיקה, דת וגזענות.

חינוך.

ולהביע את דעתי המלאה והכנראה קצת  נונקונפורמיסטית, לפחות לגבי חלקם.

אני עדיין לא בטוח אם אלו יהיו בדיוק ארבעה פוסטים או שחלקם יתאחדו לאחד, או שאולי בעתיד יתווסף נושא נוסף.

בכל מקר, אני מקווה להעלות את הפוסט הראשון כבר ביומיים הקרובים, המשך שבוע מוצלח לכולנו עד אז, DFTBA!

טוב אז אני לא יודע מי יקרא את זה וכמה מתוך מי שיקרא את זה ממש מכיר אותי והאמת שזה לא משנה לי, כל דעה נוספת כרגע תעזור.

העיניין הוא כזה, יש לי לא מעט דעות ספק פוליטיות ספק אנטי ממסדיות, חלקן גם נוגע לנושא דת והרבה מהן לחינוך, וחשוב לציין שהן מכוונות נגד כל הכיוונים וכל הקשת הפוליטית ונגד כל אירגוני הדת (כל דת) בעלי השפעות פוליטיות ולאומניות (כל לאום).

הכוונה שלי מאחורי כל הדעות הללו היא טובה, אני לא מחפש להשמיץ או להציק או לעורר אף אחד בצורה שלילית למרות שאני מודע לכך שיש לא מעט פיוזים שאני אקפיץ על הדרך, ואני כן רוצה להפיץ את המסר שלי לכמה שיותר אנשים. 

אז מה לעשות? חשבתי לפרסם וידאו ביוטיוב אבל אולי כדאי לי להישאר אנונימי, חשוב לציין שאני גר כרגע ולומד בי-ם עם אוכלוסייה מעורבת מכל הכיוונים ואין לי מושג מה כל אחד עושה בביתו, זה לא שאני חושד או מפחד כרגע ממישהו ספציפי אבל אני גם לא יכול לדעת מה יעורר את מי.

אני כן אפרסם את הטקסט (הוא יהיה בעיברית ואנגלית) כאן ברגע שאני אכין אותו, אבל עוד לפני כן אני רוצה שתהיה לי מעיין תוכנית, אז מה שאני אשמח לקרוא ממכם מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות? להישאר אנונימי? או לא? ללכת  באמת על סרטון יוטיוב? לחכות למועד מסויים? או.. לא יודע... תנו לי רעיונות ודעות, כולי אוזן, או עין רק give it to me.

עוד דבר אחד לסיום, אני רוצה להצביע בבחירות הקרובות (זה שאין לי למי זה עיניין אחר לחלוטין, אבל אני רוצה!) וזאת זכותי, כמעט חובתי לעשות זאת, לא? העינין הוא שלאסירים פותחים קלפי בכלא, לחיילים פותחים קלפי בבסיס (בחלק לפחות), לאזרחים שנימצאים בחו"ל מטעם המדינה נותנים להצביע איי שם... ולסטודנטים, החלק הזה באוכלוסיה שמשלם מיסים, משלם שכר לימוד ובטווח הארוך מכניס יותר למדינה מכל האוכלוסיות הנ"ל - שיצביע בבית! אבל אני גר בי-ם ורשום כתושב נתניה, אז תצביע בנתניה!, אבל זה רחוק ועולה לי כסף ושורף לי זמן של לימודים, למה אתה חושב שזה מעניין את המדינה?, סליחה טעות שלי.

בקיצור, קיימת עצומה לפתיחת קלפיות במוסדות אקדמאים. בנינו, אני אפילו לא מצפה לזה אלא שיתנו לי להצביע בקלפי הקרובה בתור מחזיק תעודת סטודנט (אפשר לארגן את זה עם חמש דקות ומטה של בירוקרטיה באמצעות מועצת הסטודנטים או המזכירות של המוסד האקדמאי הרלוונטי) אבל זאת העצומה המובילה כרגע, אז אם רק טיפטיפה אכפת לכם - תחתמו! זה בסך הכל להקליד את השם שלכם ואיפה אתם לומדים, אני בטוח שתעמדו בזה.

תודה מראש,

הבחור ששוקל לצאת מאנונימיות יחסית בעולם הוירטואלי....

לינק לעצומה (תפיצו! תפיצו! תפיצו!):

 http://www.atzuma.co.il/vote

נכון, זה לא מהיר וממצא, זה לא כאן ועכשיו, זה לא בדיוק מה שרצינו וזה בהחלט לא מאחורינו, אבל זה בכיוון הכללי, וזה כבר משהו.

עד כה אנשים עם מעט מאוד (אם בכלל) ניסיון פוליטי וציבורי הציגו דרכי פעולה נכונות, לא מזיקות, ומדרבנות את הסביבה לפעול איתם ולמענם בצורה בוגרת ואחראית, עם מעידות מובנות לחלוטין והגיוניות בעליל למי שאין לו ניסיון וידע רב מדי בתחום, (ע"ע משא ומתן מצולם עם רה"מ).

אבל זה מתחיל להשתנות.

אתם חייבים להבין שמה שאתם רואים שקורה בבריטניה זאת לא הדרך הנכונה, שם "המוחים" מפנים את כמעט כלל העם נגדם ואת האנרכיסטים והחוליגנים הם מצרפים אליהם.

הםם גורמים נזק עצום לערים, למדינה ולמוסדות שמהם הם טוענים שהם מצפים למצוא פתרון.

פעם אחרונה שבדקתי, גם אנחנו בתור מדינה לא ששים לגשת לדיונים רציניים עם גורמים וגופים שמסבים נזק לריבונותינו ואזרחינו.

אל תלמדו מהחוליגנים הבריטים, אל תסחפו בלהט הקרב, אל תפנו את הדרך לאנשים אלימים ובורים.

נכון, המחאה הזאת צמחה ממעמד הביניים המעט יותר מלומד ו"פלצני" ממה שבד"כ צומחות המחאות הללו, אבל אותם אנשים שמנהיגים אותו סחפו אחריו את כולם מכל מקום וכל מעמד ושמחים לייצג את כולנו, זה הכוח שלו! אף אחד לא יכל להגיד למנהיגי המחאה שלנו שהם לא מדברים באותה השפה, שלא מעניין אותם כלום, שהם רק מחפשים פרובוקציות, שהם גורם מזיק ומעכיר.

ואתם (אנחנו) שלא מנהיגים כלום, אבל יוצאים לרחובות, מביעים תמיכה, רוצים שינוי (בנאלי ככל שזה נשמע, זה מה שאנחנו רוצים, לא?), אסור לנו לתת להפוך לשודדים, ואנדליסטים, אלימים ומכוערים, אנחנו חייבים להישאר הוגנים, עם מדינתינו (למרות שהיא לא תמיד הייתה איתנו) עם מנהיגי מחאתינו (כי אחרת כוח האחדות העצום יתפרור ויעלם) והכי חשוב עם עצמנו, כי אם נתחיל להרוס אל מי נוכל לבוא בטענות שמגיע לנו טוב יותר ?