לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המוסיקה זוהרת, היא כמו השמש


מוסיקאי קטן, בעיר הגדולה

כינוי: 

בן: 36

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

5/2017

הדרך


בדאואיזם יש את הקונספט של wu wei, שזה הרעיון של אי עשיה, או עשיה ללא מאמץ. אני יודע שזה לא בדיוק הרעיון של זה ושזה יותר מסובך מזה. זה דברים כמו להיות ב-zone, או לבצע בלי לצפות ליותר מדי, או להניח הנחות. כמו לעשות מדיטציה בלי לצפות שזה יעשה אותך רגוע יותר, או לשחק משחק גדול בלי להתאכזב אם הוא לא הולך.

אבל יש גם משהו ממש עמוק ומעניין בלא לעשות כלום. יש כל כך הרבה סיטואציות בחיים שהייתי שמח לא לעשות בהן כלום. שער למחשבה שאין לי שום פעולה לעשות ואני בכל זאת לא מצליח לא לעשות פעולות. במיוחד כשאני נבוך וכשאני לחוץ.

למשך כמה חודשים הצלחתי לשכוח שאני בתהליך גרינקארד ולתת לזה פשוט לקרות, אבל אז כשהתחלתי להרגיש לחץ בעבודה, הדבר הראשון שהייתי חייב לעשות זה להתחיל לבדוק מה קורה עם הגרינקארד. ולשאול את המזכירה שמטפלת בזה וכשהיא לא ענתה, את הבוס. וכשהוא ענה תשובה מטופשת (ממש ממש מטופשת) להילחץ, להחליט שאני אתפטר אם לא יקרה משהו דרסטי, להתקשר לסבא שלי, ולריב איתו, לריב עם WT (האמת שהריב היה די מוצדק, אבל כמובן שהתנהגתי בצורה משוגעת).

אוקיי, לחזור אחורה. לסלוח לעצמי על העץ שעליו עליתי ולא הצלחתי לרדת ולהמשיך הלאה. לחזור לדרך.

נכתב על ידי , 12/5/2017 04:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים מעבר לים , סקס ויצרים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDH101010 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על DH101010 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)