היי?

וואו, לחזור לפה שוב, אחרי שנים..מוזר קצת, אבל זה הדבר הכי נכון לעשות.

אז מי אני בעצם, ומה זה הבלוג הזה בכלל?

קוראים לי דור (שם בדוי, כרגיל), אני בת, יש לי 2 אחים, אחות גדולה ואח קטן, חיילת, והדבר שלשמו התכנסנו כאן- שמנה.

אז אני לא יודעת איך זה הולך, אבל לפני הרבה שנים, היו כאן מיליוני בלוגים של אנורקסיות ובולמיות, שכבר עלו לי על העצבים.

כל בלוג כזה שהייתי רואה הייתי מדלגת עליו אוטומטית כי זה כבר היה מאוס ודי. אני מקווה שהבלוג שלי לא יהיה כזה דוחה אנשים,

אבל האמת שאני גם כותבת בעיקר לעצמי (הסיבה שלא בדיוק עיצבתי כאן, וגם בגלל שאחרי מיליון בלוגים זה כבר נמאס חח).

אני שוקלת משהו כמו 65 ק"ג. אני לא יודעת כמה בדיוק מהסיבה הפשוטה שאני מפחדת לעלות על המשקל ולגלות.

הקטע שלי הוא כזה, שאני מצליחה להשתלט על עצמי, להגיע למשקל 61 (כן כן תמיד אותו הדבר!) ואז קורה איזה בולמוס

מטורף, ופשוט תוך פחות מחודש אני מעלה את כל מה שהורדתי ואוכלת בטירוף.

הבעיה היא- שנמאס לי מזה!!! די, בא לי לרדת, ולרדת ולרדת עד שאני אגיע למשקל נורמלי (בשביל הגוף שלי זה 49).

אני לא רוצה להתחיל ולהפסיק, להתחיל ולהפסיק, וזה יהיה קשה כי אין לי שיטות דיאטה נכונות.

ניסיתי הכול- לא עזר..

הבלוג נותן לי בעצם מסגרת כזאת שלא נותנת לי לזוז ימינה או שמאלה, ואני מקווה ש-הפעם- זה יעזור, לפחות יותר ממה שזה עזר

בפעמים הקודמות. הגעתי למסקנה שאני חייבת לעשות משהו וזה היה הדבר שעלה לי לראש.

בקיצור, חפרתי. :]

אני מודעת לעניין- יש לי הפרעת אכילה, והיא מהכיוון ההפוך לגמרי של האנורקסיה והבולמיה (שאני לא מעודדת בשום אופן, אגב).

אפילו אמרתי את זה לאימא שלי והיא לא עשתה עם זה כלום, כאילו, איזה אימא תתעלם מזה שהבת שלה אומרת לה שיש לה הפרעת אכילה?

רק אימא שלי..ושלא תטעו, אני מתה עליה, פשוט לא כל כך הצליח לה בקטע הזה חח.

טוב נשאיר משהו לפעמים הבאות?

דור ♥