שוב חטאתי במעבר על פוסט ישן, הפעם כדי בדוק מה עשיתי כאן בדיוק שנה קודם, באותו תאריך של היום הולדת שלי...

אז החלטתי לנסות לעשות משהו דומה שאת הפואנטה שלו תבינו בסוף -

גם השנה הזאת הייתה לא פשוטה, כולה מלאה בצבא וחוויות חדשות של דברים שלא תיארתי לעצמי שייצא לי לעבור. מי שקרא פה קצת מעבר לפוסטים האחרונים יודע מה אני מרגיש לגביי התפקיד שלי וכמה הוא לא מתאים לי, אבל למדתי

להתרגל, לקבל, להתמודד וכבר לא להתרגש מהדברים האלה. שנה בה התקדמתי בדרגות ואני כבר סמל ראשון (!!!) מי היה מאמין שהיום הזה יגיע... שנה בה קיבלנו התאוורות ראשונה מזה שנה וחצי באותה תעסוקה אינטנסיבית שהיינו בה, ויצאנו לחצי שנה בה היינו כל שבוע בבית, ועכשיו חזרנו לתעסוקה שהיא יותר אינטנסיבית מאי פעם, אבל באמת שעוד שנייה כבר נגמר. שנה בה התרגשתי המון מהמשפחה המדהימה שלי ומכמה היא גדלה, והופתעתי כמה טוב זה עשה לי על הלב, קיבלנו אלינו השנה 3 בני דודים חדשים, ועוד אחת בדרך. שנה בה השתדלתי לתחזק את הקשרים הקיימים, ולנסות לחלק את הזמן שלי ולהצליח להיפגש עם כולם, ואני מרגיש שגם דיי הצלחתי. שנה בה למרות ההתמקדות באנשים שקיימים הצלחתי לייצור כמה חדשים שאני צופה שרק יתחזקו. שנה בה המשכתי לסגור שבתות וחגים, וכי אין יותר מידי מה לעשות להתמכר להמון סדרות חדשות כמו זאב צעיר, סיפור אימה אמריקאי, חטופים, משחקי הכס, וכמובן גם כל הישנות והאהובות. שנה עם לא מעט הופעות למינהן כמו - מדונה, שלמה ארצי ומירי מסיקה (מוזר לכתוב את שלושתם באותו משפט), ווקה פיפול וסטנדאפ של אורנה בנאי ומופע חדש של ציפורלה. שנה שטסתי עם המשפחה שלי ללונדון ממש בתחילתה והינה כבר עוד שנייה טסים לאיטליה לחגוג את הבר מצווה של אח שלי כמו שצריך. שנה מלאה במוזיקה ישנה והתאהבות במוזיקה חדשה, כמו למש Karminשכנראה אף אחד בעולם הזה לא מכיר, והשיר המשעשע של train, וכמובן שיר הקיץ הנצחי שעדיין לא נמאס עליי Call me maybe.

שנה בה עדיין המשכתי לשמוע את התוכנית של טל ואביעד באייפון בכל נסיעה אפשרית. שנה בה המשכתי להתמודד עם המערכת הצבאית, רק עם יותר הבנה שכנראה אני אף פעם לא באמת אבין. שנה בה בחנתי אפשרויות ובחרתי דרך להמשך, סימנתי לעצמי כיוון ללימודים העתידיים ונותר רק לשאוף ולקוות להצליח בו.שנה שבה חוויתי על בשרי לא מעט דברים לא נעימים שלמדתי מהן, לצד חוויות שיילכו איתי כנראה לתמיד, שנה של התנסויות, ועשייה והרבה בדק בית לעצמי. שנה בה אני מקווה שהייתי טוב יותר מהשנה שקדמה לה!

והעיניין הוא שהתחושות הן מעורבבות, בגלל שנכנסתי לפוסט הישן הזה, וקראתי אותו ועשיתי רשימה גם לשנה הזאת, הבנתי כמה המצב הוא יחסית תקוע, כי המון דברים נשארו תקועים, דברים לא בשליטתי. וזאת ההרגשה המתסכלת מכולן, כי החשש הכי גדול מתממש. אני אדם של מטרות, אני אדם של יעדים, אני אדם שצריך לדעת את הצעד הבא, ולראות את השנה הזאת שנכון שהייתה מעולה בסופו של דבר, וכן יש התקדמות מסוימת, היא עדיין לא שונה במיוחד מהשנה שקדמה לה. אז שלא תחשבו לא נכון, זה לא הולך לעוד כיוון של מירמור ודיכאון (לפחות לא ביומולדת שלי), זה הולך לכיוון שהדבר שהכי חשוב לי לאחל לעצמי לקראת השנה הבאה הוא שאני אוכל להתקדם, שאני לא אוותר אף פעם על דברים שחשובים לי, שאני אדע לעמוד על שלי, שאני לא אתייאש גם אם יהיה קשה, ויהיה קשה. שנה בה כולם יהיו בריאים ושלמים, שנה של שקט ושלווה והכי חשוב - אהבה