|
| 12/2015
תודה לך
הוא אמר לי ׳איך אני רוצה ללמוד את מה שאתה לומד׳. תהיתי מולו בקול רם מה עוצר בעדו, ההיגיון הוא ענה לי, מה עושים עם ׳מקצוע׳ כזה? ובאותו רגע לא היה לי ספק - לא יודע מה עושים איתו, אבל מה האלטרנטיבה? אם יש לך אחת ברח כל עוד אתה יכול, אבל אם לא, אז דהר קדימה בכל הכוח. לי לא הייתה אחת, ידעתי שזה מה שמעניין אותי ואין אופציה ב׳, אין בחירה חכמה ומושכלת יותר לבחור שתשאיר אותי שלם עם עצמי. אז תודה לך, תודה שהזכרת לי למה אני עושה את זה, כי לפעמים קל מאוד לשכוח. הרי כל התיאוריה, וכל העבודות עם הדרישות המפורטות חסרות כל הסבר, כל החובת נוכחות, כל החיסורים, כל הנסיעות, כל עייפות, כל המבחנים, כל המרצים והמתרגלים, כל אלו גורמים לך לשכוח למה התחלת. אז גם אם אני לא יודע לאן זה מוביל, וגם אם אני רק באמצע, אני לא מצטער. כי למדתי המון, הכרתי, כתבתי, בחנתי גבולות, למדתי איך אני אוהב ללמוד, ואיך אני לא, למדתי איך למנף את המשבר, גם אם עדיין לא נקלעתי לאחד. אז תודה שהזכרת לי משהו ששכחתי ונתת לי סיבה טובה לפרגן לעצמי ולחייך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
