Here comes the Sun

אני רואה די מטושטש, האורות הצבעוניים מנצנצים בעיניי, והמוזיקה דופקת חזק באוזניי. אני מחפשת אותו, מבעד המוני הפרצופים ומוצאת.

הוא נתן לה את הג'קט שלו, הוא מחבק אותה. נצבט לי הלב. למרות שאני יודעת שהיא כלום עבורו, רק אחת נוספת ללילה זה כואב. 

כל מי שיודע את ההיסטוריה הארוכה של שנינו יודע בעצם שזה מובן, הרגשות המבולבלים שלי.החבר הכי טוב שלי,הבלתי מושג,שאמר לי כמה פעמים שהוא אוהב אותי ושינה את דעתו ביום למחרת. האחד ששיחק לי ברגשות, אבל בעצם לא עשה כלום. אבל הרגשות אכן מבלבלים אותי ואני רוצה לישון. אני מחפשת את חבר שלי, שמה עליו ראש ומנשקת אותו. ההרגשה מנחמת, אני הרי אוהבת אותו. 

כל כך קשה לי לכתוב על זה. אני מרגישה שזו בגידה. שזה החלק האפל במערכת היחסים הכל כך יציבה שעבדנו עליה במשך הכמעט שנתיים האחרונות. אבל אני מבינה שאין ברירה. אם אני לא אפרוק את זה, אני אתפוצץ.