Stop and wait a sec

When you look at me like that my darling 

what did you expect?

I'd probably still adore you with your arms around my neck 

הכל מבלבל. זה נראה כאילו בזמן האחרון כולם נכנסים למערכות יחסים ואני עדיין תקועה בold fashion של עצמי וחושבת שאני לא צריכה את זה. כבר קשה לי להגיד מי החברים האמיתיים שלי ומי לא, להגיד שהקיץ השב מדכא אותי אי אפשר בגלל שלא היה יום אחד עד עכשיו שסתם נתקעת בבית אבל אני מרגישה שאני שוב נכנסת לחור השחור של דיאטות ושנאה עצמית ועד כמה שאנ מוכנה ורוצה להרזות, אני לא יודעת אם אני מוכנה נפשית לאובססיביות למשקל שלי. למרות שלפעמים זה מרגיש כמו מקום בטוח לברוח אליו ואני ממש רוצה להרזות ולהרגיש טוב עם עצמי אבל אני יודעת שזה שקר שאני מאכילת בו את עצמי כי אני בחיים לא אהיה שמחה עם מה שיש. באלי מצד אחד להתרחק מכולם ולא לחלוק כלום עם אף אחד ולהיות סגורה בעצמי ומצד שני אני לא רוצה להיות בודדה אבל זה מרגיש כאילו אני חייבת. 

לא אומרת שדברים טובים לא קורים אבל אני לא מאושרת אני לא מספיק, לאף אחד, אף פעם. איבדתי כל אמונה שהייתה לי באנשים ואני פשוט מרגישה שלא באלי להיות בקשר השוק עם אף אחד חוץ מעם עצמי. אני כלכך רוצה כבר לעבור לדירה משל עצמי ולעצב הכל איך שבאלי. נמאס לי לגור עם ההורים שלי. הלוואי שדברים היו באים בקלות ושמישהו היה מראה שאכפת לו ממני. אבל החיים לא עובדים ככה נכון!?