את יודעתשפעם הייתה הוויה
בתוך החוויה והחוויה בה
והייתה בה
הה הה
כזה מין
מחוץ לגבולות החישה
כל אחד עכשיו נהיה לי
מחוץ לגבולות החישה
הבהייה
כמה בושה
כולן בסוף לא
נבלעו בחלל
הן פרצו בדם ואש בלי
בושה
צימקו לקוטן כזה
אין בי בוש ה ה ה
הה הה
הייתם פה איתי
פינת הבהייה
וזינקתם כמו חיה
ואני אסופה
ישנה
באיזו נקלות השינה
באיזו העזות השינה
כיסתה אותי שחור
לא פחדתי ואתן מה
אולי פה נפלה החידה
אולי פה קבורה הכלבה
הבת אלף זונה
מיציקה לקדושה
ואני בתכריכי נייר
נידפים
נרדפים
אין יותר תכריכים אין יותר תירוצים
עורי קומי מן הקברים עלי עלי
החיים חיים ואת
נפש מחומצנת
ה ה ההה
לעתים מחרישה
לעתים הנתק ארוך יותר
הטרנסמיטר האחרון
עוד יגיע לנוירון
ויבנה מחדש את בית המקדש
הסיגריה מכחישה
מנגישה
לא מחישה כאב
לא חשה דבר
אבק שריפה בתוך
מה
אבק
או שריפה
נמלולי התודעה
כמו ניירות שמתכלים
בזעם
בזמן השריפה
אין מד או ניידות גבוהה
למדוד אבק שריפה
בשנייה לפני
המחיקה
השכחה
הוא מתכלה ובלבנו נחרט
אז רק כמה רגעי בושה
וחולשה
באיזה קרימטוריום דוחפים
כולם יודעים ואני רק
הרבה מאוד מילים וסיגלתי פתאום
אבק שכחה
קצר במערכה
שתיקה מביכה
בושה בושה
מילים קשרים וחוויות מתפתלות ונמלים עולות
שורקות מייללות
אין פה דיי האכלה
בושה בושה
מילים מילים לא אומרות הרבה דברים
ובראשך רק כלימה
וקטנה
בראשית דרכך
הבטן נפוחה
ולא מאש
ולא מחומר
אם הכל מתעגן באגנך
אז זה מסביר
אז הוא שם
ורק ורק
אומץ וגבורה
ידיפו ריח
לתוך נחירייך
תנשמי לרווחה