חיפושיות קצביות

למדתי בדרך הקשה שעדיף לא לשקר כי ייצא מזה רק רע, לעומת זאת, מלהגיד את האמת אפשר לצאת נשכרים, וזה נחמד.

אני אתן עכשיו שתי דוגמאות לאמת ושקר שאמרתי ומה היו התוצאות (שתי הדוגמאות בתחום הלימודים).

שקר: לפני חופשת פסח, המורה שלנו לתרבות ישראל אמר לנו לעשות עבודה על דבר מה מכל ההגדה ולהרחיב עליו, הוא גם נתן לנו שאלות מנחות.

היינו צריכים להגיש את העבודה שבוע אחרי סוף חופשת פסח, שזה המון זמן לעשות את העבודה. אבל אני התעצלתי ושכחתי לגמרי מהעבודה עד שהגיע יום לפני תאריך הגשת העבודה. לא ידעתי מה לעשות, הייתי לחוצה והחלטתי לבדוק במחברת שלי, אולי זה יוכל לעזור לי... מצאתי במחברת סיכום וניתוח מספקים למדי על ארבעת האחים שהמורה כתב לנו על הלוח. התקשרתי לחברה שלי ושאלתי אותה אם הוא אמר בצורה כלשהי שאסור לכתוב את העבודה על ארבעת האחים, היא אמרה שהיא לא יודעת.

חיפשתי בספר הטלפונים האזורי את מספר הטלפון שלו (של המורה) והתקשרתי אליו...זה הלך ככה:

אני: שלום!

מורה: וברכה

אני:כן...,זו תמר מכיתה ט'2 ו-

מורה:שלום תמר

אני: טוב, אתה זוכר את העבודה שנתת לנו לפני החופש?...

מורה: כן, צריך להגיש אותה מחר.

אני:בקשר לזה....אני הכנתי את העבודה (*זה השקר! זה השקר!*), אבל אני לא מרוצה ממנה, אז הייתי רוצה להכין עוד עבודה אבל הפעם על ארבעת האחים, זה חוקי למרות שיש לנו את זה במחברת?

מורה: כן, את יכולה...

אני: יופי, תודה רבה!

מורה: אבל תגישי לי מחר את שתי העבודות.

אני: (*אוי לא! שיט!*) בסדר, ביי.

ובאותו היום הכנתי את שתי העבודות, נשארתי ערה עד מאוחר בלילה עד שסיימתי את שתיהן, ולמרות זאת שתיהן יצאו גרועות, אז נראה לי שזה יתנקם בי גם בציון. ונחשו מה? בסוף אהבתי יותר את העבודה הראשונה (כביכול) שעשיתי (על עשר המכות) מאשר את העבודה על ארבעת האחים.

אמת: ביום שני היה לנו מבחן מפמ"ר אבל אני פספסתי אותו כי הייתי בבת מצווה (שעשיתי עליה פוסט אבל הוא נמחק), אז במקום זה, עשיתי אותו ביום רביעי. התכוננתי למבחן הזה, הדפסתי לעצמי מבחן מפמ"ר משנה שעברה, אבל בטעות הדפסתי את המפמ"ר להקבצה א' ולא להקבצה ב' אז היה לי נורא קשה להתכונן כי זה היה לי קשה. כל כך קשה עד שנשכבתי בייאוש על הרצפה ונרדמתי עליה.... כשהתעוררתי הלכתי לאיזה גאון מתמטי שיש לנו ביישוב שיסביר לי כמה דברים. אבל המבחן היה של הקבצה ב' אז היה לי קל מהמצופה. נתנו לנו (לי ולעוד תלמיד שלא היה ביום שני) שתי שעות בית ספר לעשות את המבחן אבל אני הצלחתי לעשות אותו בשעה אחת בלבד וציפיתי לקבל יותר מ-90.

אבל, ביום שישי (אתמול) קיבלנו את המבחנים בחזרה וחשכו עיני למראה הציון: 82, אוי, הבושה!

הסתכלתי קצת על המבחן וראיתי שמאחוריו מסוייק חצי דף ועלי משוואה פתורה נכון ועליה 'וי' בעט ירוק של המורה, הדף לא היה שלי.

עיינתי במבחן וראיתי שטעיתי באחת המשוואות כי שכחתי לעשות שתיים בריבוע...והפלא ופלא: זו אותה משוואה שיש על הדף. הוא סימן איקס על התשובה שלי, אבל אז הוא קישקש עליו וכתב במקומו וי וכתוב בסוגריים: "סליחה, ראיתי תיקון". איזה תיקון? אה! זה שעל הדף שלא היה שייך לי! המשוואה היחידה הזאת הייתה שווה 10 נקודות, 10 נקודות שיש לי בציון שלא מגיעות לי. מה אני עושה?

א. משאירה את זה ככה, הופכת את הטעות שחלה לדבר שיעשה את הממוצע שלי גבוה יותר, כבר עם הציון 82 אני לא שמחה, אז להפוך אותו מרצוני החופשי ל-72?

ב. להגיד את האמת, את מה שנכון, לקבל את הציון שמגיע לי באמת, להרוס לעצמי את הממוצע....

אחרי המון התלבטויות החלטתי, שאני אומרת את האמת, למרות שאני הורסת לעצמי.... באתי למורה ואמרתי לו:"אממ...אתה רואנ את המשוואה הזאת שחשבת שיש לי תיקון עליה?...אז התיקון הזה לא שייך לי, לא אני פתרתי נכון את המשוואה". הוא הורה לי לשבת לידו ואמר לי בשקט, בשושו:"את יודעת, מטרת הבית ספר היא גם  שייצאו מכאן תלמידים עם ערכים, ולא רק מפעל לציונים....לכן, אני משאיר לך את העשר נקודות, בגלל ההגינות" אני כל כך שמחתי!:"באמת?" והוא אמר:"כן, וגם לא טעית בהרבה (התשובה שלי הייתה 1 והתשובה הנכונה הייתה 1- , אם רק לא הייתי שוכחת את השתיים בריבוע....), ואני יודע שיש לך יכולות גדולות".

עצה ממני: תמיד תעריכו כל ציון שאתם מקבלים כי יכול להכות אתכם כמו רעם ביום בהיר שאמורות להיות לכם פחות 10 נקודות.

וככה למדתי שעדיף לעשות את מה שנכון ולא לשקר, ואפילו לצאת נשכרים מזה!