Paradise

עייפה מלרדוף אחרי עצמי.

לנסות למצוא משהו בתוך תוכי.

משהו אחד שיהיה ייחודי לי, שהוא לא דומה לכולם.

זהות כלשהי בתוכי, שככה אני יכולה להזדהות, אם לא בפני העולם אז לפחות בפניי

לנסות להבין מי לעזאזל אני, ולמה ככ קשה לי למצוא משהו אחד שהוא לא נורמלי.

רגיל.

קבוע.

צפוי.

משעמם.

עייפה מלחפש זהות.

וזה לא עניין של מיניות, זה עניין פנימי נפשי.

אם אין אני לי, מי לי, לא?

ואולי זה לא המובן הרגיל של המשפט.

ואולי לקחתי את המשפט הזה גם לפנים פנימיים ופרטיים שלי.

זה לא משנה. זה לא אכפת.

אם אין לי אפילו את עצמי, מה אני בכלל?