מצד אחד אני שמנה, רוצה להיות רזה באופן קיצוני, כל האמצעים כשרים, אנורקסיה זה טוב וזאת דרך חיים, ואני לא אוכלת כל כך מעט בעצם.
מצד שני אני אחרי שני אשפוזים בהפרעות אכילה וחמישה אשפוזים בסה"כ, עייפה, רוצה להיות בריאה, זה משתלט לי על המחשבה ואני לא חושבת על כלום אחר, אני פוגעת במשפחה ומחריבה את הסיכוי ללכת לסאמיט.
אני לא יודעת אם אני עושה את הדבר הנכון
אבל כרגע החלטתי לאכול קצת יותר.
800 קל' השבוע [קצת פחות]
אלף קלוריות שבוע הבא [קצת פחות]
והרבה ספורט אני נרשמת לספינינג ואני ארד בדרך בריאה
אבל להיפרד מאנה..? כל כך נעים לי לאכול מעט, להסתכל על טינספו, ועם זאת זה גם כל כך רע לי
אז לסגור את הבלוג
או לא
להחלים
או לא?
אמא אומרת שאני לא אתקבל לסאמיט אם אני אמשיך ככה ושאני אמצא את עצמי בעוד אשפוז
מה שאני זוכרת מהאשפוז האחרון זה אותי משלשלת בטירוף עם הזונדה, בדלת פתוחה כי אסור לסגור את הדלת בשירותים כשאתה בהשגחה, זה הדבר הכי מביך ומעפן, מה שאני זוכרת מהאשפוז הראשון זה אותי עולה כל קילו שירדתי ביסוריים שאין לתאר, למה זה טוב לעזאזל.....
תוהה אם לסגור את הבלוג.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
איה איה או