תמיד רציתם ללמוד לרקוד? לנגן? לצלם? לתפור? לצייר? לבשל? להיכנס לכושר?
אבל אף פעם אין מספיק זמן בשביל זה?
כל הזמן דוחים דברים?
האם אתם באמת רוצים לראות שינוי בחייכם?
אומרים די לתירוצים! כמו המשפט בשיר: "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום!"
יש לכם חלום? רצון כלשהו? אז קדימה, הגיע הזמן לממש אותו!
אתגר ה-30 יום הוא דרך נפלאה להתחיל לעשות זאת.
אתם מציבים לעצמכם 30 יום שבהם אתם מנסים לעשות שינוי, קטן ככל שיהיה.
רוצים לעשות שינוי אבל לא יודעים מאיפה להתחיל?
אז הנה, אני אתן לכם הצעה קטנה:
תתחייבו לעצמכם למשך 30 יום שבכל פעם שאתם מצחצחים שיניים אתם מחייכים!
בדיוק, מביטים על עצמכם במראה ומחייכים חיוך גדול, ככה שיראו את כל השיניים!
הדבר הזה יגרום לכם לחייך לפחות פעמיים ביום - כשאתם קמים בבוקר ולפני שאתם הולכים לישון.
ככה שלא משנה אם היה לכם יום טוב או יום רע, אתם בכל מקרה מסיימים אותו עם חיוך
נכון, בהתחלה זה ירגיש כאילו אתם משקרים לעצמכם, למה לי לחייך כשרע לי?
אז זהו, שהחיוך עוזר במיוחד כשרע לכם. זה מראה שאתם מתמודדים עם הדברים כמו גדולים!
כי הכי קל להיות עצובים, האתגר הוא בלהישאר שמחים למרות כל מה שקורה.
אז בהתחלה החיוך יהיה מאולץ, אבל בהמשך אני בטוחה שהחיוך יבוא יותר בטבעיות ומהמקום הכי אמיתי שיש.
זהו שינוי פשוט, אבל בר ביצוע ומשמעותי.
כדי להבין יותר על מה אני מדברת - אני מאוד ממליצה לכם לראות את הסירטון הבא
שינוי צורת החשיבה שלכם יוביל לשינוי ההתנהגות שלכם.
תאמינו בחלומות שלכם ותאמינו בעצמכם, כי כל הדרך הזו לא שווה כלום אם אין לכם אמונה.
תאמינו שאתם ראויים להגשמה עצמית, תאמינו שמגיע לכם להיות מאושרים,
תאמינו שאף פעם לא מאוחר מדי להפוך לאדם שאתם רוצים להיות.
אנשים משקיעים הרבה זמן במציאת סיבות למה אי אפשר לעשות דברים, אבל זה בסך הכל פחד מכישלון.
אולי הם באמת ייכשלו, אז מה? אתה קם ומתחיל מחדש. שוב ושוב, עד שאתה מצליח.
היום ה-21.10.12 ובדיוק בעוד חודש אני מתגייסת, ב-21.11.12
ואני לוקחת על עצמי את אתגר ה-30 יום.
30 יום שבהם אני מבטיחה לעצמי לנצל כל יום עד סופו ולעשות את מה שאני אוהבת.
התקופה הזו של לפני הגיוס, היא פשוט התקופה הכי טובה שהייתה לי עד עכשיו,
כי סוף סוף אני מרשה לעצמי להנות, סוף סוף אני שמה את עצמי במרכז ולשם שינוי - נלחמת על עצמי.
אני מחליטה להיות מאושרת, יהיה מה שיהיה.
האתגר שלי התחיל היום והוא הכיל את הדברים הבאים:
*אימון בוקר שכלל ריצת 2 ק"מ+תרגילים לחיזוק הבטן, הרגליים והידיים
*נגינה על גיטרה - למידת שירים חדשים
*קריאת ספר - "פלוגה ד"/מוטה גור (סיפורה של פלוגת צנחנים)
*אימון ריקוד - שיפור הידע והביצועים שלי
הגיע הזמן לקום מהכיסא ולהפסיק להתעצל. הגיע הזמן להגיד לעצמנו שאנו מסוגלים ויכולים.
תעשו. אל תחכו. שום דבר לא נמשך לנצח.
והכלל הכי חשוב:
כשהמצב קשה - תרימו את הראש, ולא את הידיים.
"כל כך פשוט להתמלא בתחושה של מסכנות ורחמים עצמיים, כשבאמת ובתמים המרות והקושי הם כה גדולים. יש את כל הסיבות להרגיש מסכן, וחלש, ושעוד רגע אתה מתפרק. אבל האקט הזה של ראש מורם גורם לך לקרוא תיגר על הכאב. ולסבול, אולי אפילו לסבול יותר, אבל לפחות באופן זקוף ועם ראש קדימה. להסתכל לאתגר בעיניים וללכת איתו, ולא נגדו. אני חזק, אני כאן בשביל להתמודד, וכל אופציה אחרת היא מיותרת." (חייל אלמוני)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
