התהליך נמשך מעל שנה, כ"כ הרבה זמן נלחמתי רק על הזכות להילחם. עשיתי את זה לגמרי לבד, אבל הצלחתי.
והנה, מחר זה קורה! ופתאום עולות הרבה שאלות, ספקות וחששות...
אבל למרות הכל אני פשוט מאושרת
קרקל? 3 שנים? רובאי 07? אני? כן, כן, הולכת להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי!
תמיד זה נראה רחוק כ"כ, כשהיינו ילדים קטנים אמרו לנו שכשנגדל לא נצטרך צבא. אבל הנה, גדלנו, ועכשיו הגיע תורנו. פתאום זה נראה אמיתי מתמיד. אמא שלי שלחה כבר שני ילדים, ועוד מעט היא תשלח את שני ילדיה הנוספים, והבית יהפוך לבסיס קטן. זה הכאב הכי גדול שיש לאמא, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה ולהגן על מה שיש פה. אז אני הולכת להיות בגזרה מאוד חמה, בהחלט אחלה טיימינג להתגייס, אבל אני מבטיחה לתת את כל מי ואת כל מה שאני. אני גאה בצה"ל וגאה עוד יותר שמחר גם אני אהיה חלק ממנו. הגיע הזמן להפסיק לחלום, ולהתחיל להגשים.