The Time Traveler's Wife

לקום בבוקר ולרדת למטבח,

למצוא על השיש לחם.

לחם טרי, לא סתם.

ולא סתם לחם טרי- לחם עם גרגירים,

עגולים, שחורים, ולבנים, קטנים וטעימים,

לחם מקמח מלא, עשיר,

אבל לא סתם קמח שקוראים לו "קמח מלא"-

אלא אחד שמרגישים שהוא כזה.

לחתוך פרוסה, לעלות למעלה ולאכול.

לרדת למטה, לחתוך עוד אחת, ולאכול.

ושוב, למטה, הפעם לחתוך חתיכה מהקשה עם הגרגירים ולאכול.

וטעים כל כך... הטעם העשיר הזה...

ממלא את הפה כל כך טוב,

משאיר טעם של עוד.

תענוג של הבוקר.

טעים כל כך עד שחייבים לתת לעוד מישהו לטעום,

אבל לא. זה הלחם שלי בלבד.

ולחשוב שזה בסך הכל לחם...

(לא משתווה אפילו ללחם שלי.)

הנוסע בזמן.

הספר האהוב עליי :)

היה דרוש פה שינוי מהעיצוב האפרורי.

say hi!

(ד''א הסרט פחות טוב מהספר אבל עדיין...)

4 שנים. מישהו מוכן להסביר לי לאן הן הלכו?

הן פשוט נעלמו לי... 

היום הראשון בתיכון. תלבושת חדשה. רושם חדש.

אלף חוקים חדשים. לחץ לחץ לחץ.

הכל חדש והבית ספר ענק. מה עושים?

איך מכירים חברים?

לאט לאט הכל מסתדר. מוצאת את המקום שלי.

לא המקום הכי טוב, אבל הוא טוב בשבילי.

כיתה יא'. כיתה חדשה. המגמה שלי. 

הכיתה הכי מדהימה בעולם. השכבה הכי טובה.

החברים הכי מקסימים. הלימודים הכי קשים.

מאות מבחנים. בחנים. ציונים.

הכל עובר מהר מהר. כל בוקר קמים לבית ספר.

שגרה.

פתאום... הכל נגמר. בום.

בוקר טוב. היום האחרון שלך ללימודים. 

מה? איך? זהו?

שבוע הבא- טקס סיום. 

וזהו. 

נגמר עוד שלב בחיים.

אירוע חיים נוסף.

2/5/13- סיום לימודים.