|
| 4/2013
להפתיע את נעם *טריגרי, אני מזהירה*
הכי אני רוצה להפתיע את נעם בבית שלה, זה כל הכיף בלדעת איפה היא גרה.
אני חושבת על כמה כניסות דרמטיות, לא יהיה לזה אותו אפקט אם פשוט אדפוק בנימוס.
אני יכולה להגיע בוכה ולזרוק את עצמי על מפתן הדלת. הפנים שלי יהיו כחולים ונפוחים ויירד לי דם מהשפה.
עד שהיא תשמע את הרעש, אחד הילדים שלה כבר יפתח את הדלת. הוא יהיה בשוק כשהוא יראה אותי שם.
הוא לא יצרח אבל אימא שלו תגיע מהר ותכסה לו את העיניים. אחר כך תשלח אותו פנימה להביא קרח.
אני יכולה להתקשר אליה ולהגיד שאני בגינה, שתצא החוצה מהר כי אני הולכת להתמוטט.
עד שהיא תסדר את השיער ותפתח את הדלת אני כבר אאבד כלכך הרבה דם שהדשא שלה יהפוך לעיסה חומה.
דבר ראשון היא תביא לי כאפה. חזקה. מצלצלת.
רק אחר כך היא תוציא את הפלאפון הדינוזאורי שלה מהכיס ותתקשר לאמבולנס. אולי בדרך היא תיאנח בייאוש.
אני יכולה להגיע אליה מסוממת. או שיכורה.
אני אזרוק לה אבנים על החלונות עד שאחד מהם יישבר. אני אאסוף את הזכוכיות ואחתוך את עצמי.
אני אכתוב לה בדם על הדלת "נעם".
היא תתעורר ותציץ החוצה בהלם, דרך החלון המנופץ. אני אקיא לה בעציץ שבתוכו היא מחזיקה את המפתח.
היא תרד במדרגות ותגיד לי שאני בת זונה. אחר כך היא תביא לי כאפה. חזקה. מצלצלת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זהירות.