לגמרי לא ייתכן שבמשך שנתיים שלמות אני אבלע באופן עיוור את כל מה שדוחפים לי לפה, פשוטו כמשמעו לא מוכנה יותר לקרוע את עצמי בחד"כ ולהקפיד על תזונה בריאה אם בסופו של היום אני מרוקנת לתוכי כמויות עתק של זבל פסיכיאטרי אין ספק שביום מן הימים זה יהיה חומר שימושי, אז אולי שווה כבר להתחיל לאגור!
אני לא זומבי מתוכנת שפיתח תלות בתעשייה שמגלגלת מיליונים על חשבוננו; אני אישה חזקה ועצמאית שמתמודדת בכוחות עצמה עם הבעיות שלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זהירות.