|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
שאיפות
ישנם לילות טרופים של אחיזה רועדת בקופסת כדורים מבריקה ושיער סתור מזיעה, וישנם ימים מאושרים בעבודה, עם שתי רגליים יציבות על הקרקע ולב מפעם בגאווה.
הם שואלים מה אעשה בצבא, ואני שואלת- במה אבחר, בחיים או במוות? האם אבחר לברוח או להתמודד, לבלוע או להקיא?
מימי לא נתקלתי במחווה מקסימה כמו זו שנעם עשתה לי שלשום. חוויתי תערובת של תדהמה, התרגשות, אושר עילאי, פחד, מבוכה, אורגזמה עילאית, ספק וגאווה.
אני ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד של הטירוף, ההוויה שלי נחצית לשניים בלי שתינתן לי זכות הבחירה.
אין בריאה ממני באור, ואין חולה ממני בלילה.
|
נכתב על ידי
זהירות.
,
15/10/2013 00:56
בקטגוריות צבא, אובססיות, ברומו של עולם, הרס עצמי, התמודדות, מוות, נעם, עבודה, שאיפות, תהיות קיומיות
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
לזונה שלי היי מאמי, נשמה קטנה, מלאך ענוג וקסום; רק רציתי לאחל לך א. שתעלי בחזרה ובייסורים כואבים כל קילו וקילו שהורדת ב. שתבלסי כל פירור שהקאת ג. שתעמדי שעות מול המקרר הפתוח ד. תקפאי מולו מקור ה. תדחפי לפה כמויות עתק של אוכל ו. תבזבזי מאות שקלים ז. לא- אלפי שקלים ח. על אוכל ט. וכשהוא יידחף בבהמתיות במורד גרונך ויגיע לקיבה י. הוא ישקע שם לנצח, בלי לעלות לעולם יא. שידפקו לך כל הרפלקסים למעלה והחוצה, אמן (לא משהו מסוכן חלילה) יב. ושלאט לאט יג. בלי שתשימי לב יד. תתפחי בתוך כל הבגדים החדשים טו. והכפתורים יתפקעו ויעופו לעזאזל
(אין קשר לאף אחד מהפוסטים הקודמים)
| |
מכל מלמדיי השכלתי שמחת החיים הזו, המוטיבציה, ההנאות הקטנות האחווה המשפחתית הזאת, היכולת למצוא כל יום סיבה למסיבה הלארג'יות, הצחוק, הקבלה והנתינה
הכל אני לוקחת ממך, מאמצת לעתיד, מאחלת לעצמי שאצליח גם.
אבל הכי הכי ויותר מהכל- את היכולת הזו לתחזק את כל המשפחה, להיפגש שוב כולם פעם אחר פעם עם חיוך גדול על הפרצוף, עם רעיונות מקוריים ויצירתיים, בהשקעה ועם המון אהבה, קבלה של כולם וזרועות פתוחות לחבק ולהכניס את מי שרק אפשר לחיבוק החם הזה.
| |
דפים:
|