שלחתי את ההודעה,
ואז מה עם זה קצת מביך, אני חיה פעם אחת, ורק לפני חצי דקה התחלתי את השנה ה-22 בחיי, לכן אין לי ממה לחשוש.
עכשיו אני מחכה שיענה.
נ.ב - יש לי טקסט,
משהו קצת קיצוני, במילים אחרות ובלי פשטות- זה יהיה מאוד אמיץ מצידי אם אפרסם אותו.
אבל, לפרסם לפרסם - לא סתם.
פייסבוק, כמעט לעיני כל, כל מי שאני רוצה, ואולי גם לא כ"כ רוצה - שיראה.
אבל משהו בוער בי.
אולי גם במקרה הזה חיים פעם אחת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
