לא החלטתי איזה סוג בכי אני בוכה עכשיו.

אם זה בכי משחרר, בכי לחוץ, בכי מתגעגע?

למען האמת יש לי את כל הסיבות הנ"ל להתבכיין, כהרגלי- אם מישהו הספיק לשכוח.

לא עדכנתי אתכם,

אני בורחת לשליחות, שנ(תיים)ה ב-LA

בורחת זו מיל הקצת גדולה, יוצאת.

אני יוצאת לשליחות, ישמצב שאני גם בורחת, בין היתר.

מישהו שם למעלה זימן לי דף חלק ונקי בחיים.

אני יושבת על המיילים, עושה בהם קצת סדר, מנקה אבק;

מצאתי המון התכתבויות שלי בהאנגאוטס, מצאתי את הבסיס שלי.

כל דבר טוב אני הורסת,

אני אלופה בזה.

ואיך לעזאזל מצאתי את עצמי מתגעגעת למשהו שמעולם לא היה קיים?

למשהו, למישהו.

נ.ב

גם בר שלי התאדה, שלח הודעה ששברה לי את הלב, ונעלם.

אין לי מה להוסיף.

בעצם יש-

איזה מזל שאני, בורחת?