סרקאזם הורג.
לפני הרבה הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה, חיי פרפר. נראה לי. |
 כינוי:
בת: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
"ג'יירוק" או "אז השתכרתי..."
טוב, ביום חמישי היה לקרן יום הולדת.
בהכירי את קרן כבר כמה ימים, אני יודעת שהיא לא אוהבת מסיבות גדולות, אם מסיבות בכלל, ובכל זאת החלטתי שראוי לארגן לה איזה משהו קטן. אז ארגנתי את שיר ויובל בהתרעה קצרצרה משהו והלכנו למרכז לקנות עוגה, כי מנסיבות כאלו ואחרות, לא היה לי זמן או כוח לאפות אחת. הערנו את קרן, שקמה במרמור ומשאלה למותי, איחלנו לה מזל טוב וחיממנו את ליבה. נשארנו שם רק כשעה, כי כולנו אנשים עסוקים.
אחר צהרי אותו יום נסעתי עם שיר ואלכס לתל-אביב. ברכבת התיישבנו בקרון מיוחד שחלקנו עם קבוצה של חיילות גותיות ואיזה איש עם חיי לילה תל-אביביים שופעים ומסך טלוויזיה בידו, שניסה לשכנע אותנו שעדיף לנו בנמל מעם חברינו החנונים המרקדים. הוא מאוד התחבב על שיר.
אכלנו בעזריאלי, הלכנו לנו לדיזינגוף, קנינו מנגות, פגשנו את אורית, הצטלמנו עם תפוח פוטוגני והתנחלנו בUFO (גם קנינו לא מעט.).
אחרי כן תפסנו אוטובוס עם חבורה של ילדים מעודנים במיוחד לתחנה המרכזית ומשם עשינו את דרכינו למסיבה. הדרך, שלכל הדיעות הייתה אמורה להיות פשוטה, ערכה יותר משציפינו. בעיקר כי איבדנו את המפה. פעמיים.
הגענו לרחוב הש"ך אחרי לא מעט בדיחות בנושא, חלקן אפילו מוצלחות, ובכניסה זוהינו בתור בנות השמונה-עשרה פזורות הדעת שאנחנו, שמן הסתם ששכחו את תעודות הזהות בבית וקיבלנו צמידים יפים שיעמידו את חברינו בסכנה, כסימן היכר (ולא נורא שטרם מלאו לי 18.). אורית כינתה את הצמיד שלי "אבי הנשנש" ואני את שלה "יהוחנן". נכנסנו, התרוענו והחלטנו שהגיע הזמן למשהו שיכניס אותנו למצב לרקוד. המחירים במקום לא היו כאלה נוראיים והבחירה הראשונה שלנו הייתה שוט של "בד אפל"(41%). זה נחמד למדי, אם כי מתוק מדי לטעמי. אחרי זה ה(ח)ברמן נתן לנו שוט כפול של "אבסינת'", הפיה הירוקה(61%), און דה האוס ואמר לנו לעשות עליו "אן דה טרואה". שיר ניצחה, אבל חשדה בפיה, אז החלטנו אני והיא לעשות חצי חצי, כמו שאומרים (מה לעשות, המשקה הזה סקרן אותי.). אני שתיתי את החצי שלי והיא החליטה לחלוק עוד. אחרי עוד קצת ריקודים, תפסנו פרוטקציות על לירון וקיבלנו לא מעט וויסקי(41%) מחבר של בן, החבר שלה, שככל הזכור לי שמו סרגיי. אחרי זה כבר הייתי קצת מסוחררת. עלינו למעלה ושם הייתה הדר, שלא קיבלה צמיד, ובכל זאת רצתה מרגריטה(אין-לי-מושג%), אז ניגשתי איתה לבר ואח"כ גם לקחתי לגימה. מאוד לטעמי, מרגריטות. פגשנו שם גם את שיר שבדיוק קנתה וודקה עם רד-בול(?%) והציעה לי לגימה, אז למה לא. רקדנו עוד ויצאנו לעוד הפסקה על המרפסת, שם פגשנו את רן. עם מרגריטה. אז עוד קצת מזה. ושם החלטתי שמספיק להערב. אני מוכרחה לציין שהיה נחמד להשתכר ועוד יותר נחמד היה שזה עבר אחרי בערך שלוש שעות וריח רע מהפה והאנגאובר לא היו לי. :)
אז מעבר לחגיגת הטעימות שלי, פגשתי אנשים, רקדתי ונהניתי עם המאוורר הנהדר ליד השירותים, כמו רבים אחרים.
בברכת "אני מקווה שאתם לא משפחה שלי",
רוני.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
