כינוי:
בת: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
ארמ, פיק. הארי פוטר-רמיזות לרמוס\סיריוס. יותר דראבל, אבל הו וול. הסיפור על איך רמוס לופין התחיל להשתמש בעיני-כלבלב על חבריו. (המשפט הזה נשמע הרבה יותר טוב באנגלית, הא?)
On Their First Trip to Hogsmeade
A\N: Just a short drabble thingy. Hope it's to your liking.
Disclaimer: I own no copyrights to nothing. My dad had copyrights to a patent, but he sold them, so now neither does he.
On
their first trip to Hogsmeade, one that wasn't entirely scheduled, but
was stumbled upon one day while exploring tunnel #3 (only a temporary
name, of course. And only because the only other suggestion had been
Tunnel Sirius the Great.), 'eager' was quite an inadequate word for
describing the boys' enthusiasm.
They were at about the middle of
their first year attending Hogwarts and had already heard some of the
rumors. Talk about magnificent Butter Beers, some haunted house, "The
Shrieking Shack", or something ridiculous like that, from which howling
and crying could be heard, and an exciting trick shop, "Zonko's",
Sirius and James had had the name burned into all four of their minds,
it held great promise for pranks to come.
And so, stepping out of
the small alcove through which they had emerged, the boys were amazed
to discover one of the largest wizarding markets any of them had ever
seen. None the less, all will have to wait for later on, It mattered
not that there was a stationary shop right in front of them and peter
had been burrowing quills for a couple of weeks now, nor that there was
a Quidditch equipment store twice to its right (okay, that was at the
very least acknowledged.), for they were on a mission. Find "Zonko's"!
Yes,
Remus held quite a bit of affection for pranking, -not near as great as
James and Sirius's, but about equal, if not surmounting Peter's- but
after having spent over four hours in the store, having noticed a candy
shop on their way and being a bit low on resources himself, he was
really beginning to get tired of the glorious "Zonko's".
Thus, it
was time to gather the best of his courage and go block his friends
from observing the fifth isle more closely for the twelfth time. There
he stood, in their way. And there they stood, not seeing what he was
getting at. And so he stared, intently and at all of them, willing his
face to show his pleading, and farther expressed his desire to leave
here and go buy some candy from that colorful store they'd passed on
their way over verbally.
It had worked, too. Only half of an hour
later they were out of "Zonko's", the glorious and magnificent,
carrying large bags stuffed full with mischief goods and in what they
then knew to be called "Honeydewk's" (which they had since come to call
"Remus Lupin's Happy Fun Land", though even later they regretted naming
a candy shop that when, obviously, Remus' true happy fun land lay with
books, not candy.).
Remus had, since that occasion, used his
Puppy Face many a time (only on fellow marauders, of course.); Whether
it was getting someone to give up their desert in his favor, or getting
them to give up on pulling a prank too severe.
It was two whole
years before it had mostly stopped working, but since about the middle
of third year, Remus had given up on pulling the Puppy Face on anyone
other than Sirius.
| |
"ג'יירוק" או "אז השתכרתי..." טוב, ביום חמישי היה לקרן יום הולדת. בהכירי את קרן כבר כמה ימים, אני יודעת שהיא לא אוהבת מסיבות גדולות, אם מסיבות בכלל, ובכל זאת החלטתי שראוי לארגן לה איזה משהו קטן. אז ארגנתי את שיר ויובל בהתרעה קצרצרה משהו והלכנו למרכז לקנות עוגה, כי מנסיבות כאלו ואחרות, לא היה לי זמן או כוח לאפות אחת. הערנו את קרן, שקמה במרמור ומשאלה למותי, איחלנו לה מזל טוב וחיממנו את ליבה. נשארנו שם רק כשעה, כי כולנו אנשים עסוקים.
אחר צהרי אותו יום נסעתי עם שיר ואלכס לתל-אביב. ברכבת התיישבנו בקרון מיוחד שחלקנו עם קבוצה של חיילות גותיות ואיזה איש עם חיי לילה תל-אביביים שופעים ומסך טלוויזיה בידו, שניסה לשכנע אותנו שעדיף לנו בנמל מעם חברינו החנונים המרקדים. הוא מאוד התחבב על שיר. אכלנו בעזריאלי, הלכנו לנו לדיזינגוף, קנינו מנגות, פגשנו את אורית, הצטלמנו עם תפוח פוטוגני והתנחלנו בUFO (גם קנינו לא מעט.). אחרי כן תפסנו אוטובוס עם חבורה של ילדים מעודנים במיוחד לתחנה המרכזית ומשם עשינו את דרכינו למסיבה. הדרך, שלכל הדיעות הייתה אמורה להיות פשוטה, ערכה יותר משציפינו. בעיקר כי איבדנו את המפה. פעמיים. הגענו לרחוב הש"ך אחרי לא מעט בדיחות בנושא, חלקן אפילו מוצלחות, ובכניסה זוהינו בתור בנות השמונה-עשרה פזורות הדעת שאנחנו, שמן הסתם ששכחו את תעודות הזהות בבית וקיבלנו צמידים יפים שיעמידו את חברינו בסכנה, כסימן היכר (ולא נורא שטרם מלאו לי 18.). אורית כינתה את הצמיד שלי "אבי הנשנש" ואני את שלה "יהוחנן". נכנסנו, התרוענו והחלטנו שהגיע הזמן למשהו שיכניס אותנו למצב לרקוד. המחירים במקום לא היו כאלה נוראיים והבחירה הראשונה שלנו הייתה שוט של "בד אפל"(41%). זה נחמד למדי, אם כי מתוק מדי לטעמי. אחרי זה ה(ח)ברמן נתן לנו שוט כפול של "אבסינת'", הפיה הירוקה(61%), און דה האוס ואמר לנו לעשות עליו "אן דה טרואה". שיר ניצחה, אבל חשדה בפיה, אז החלטנו אני והיא לעשות חצי חצי, כמו שאומרים (מה לעשות, המשקה הזה סקרן אותי.). אני שתיתי את החצי שלי והיא החליטה לחלוק עוד. אחרי עוד קצת ריקודים, תפסנו פרוטקציות על לירון וקיבלנו לא מעט וויסקי(41%) מחבר של בן, החבר שלה, שככל הזכור לי שמו סרגיי. אחרי זה כבר הייתי קצת מסוחררת. עלינו למעלה ושם הייתה הדר, שלא קיבלה צמיד, ובכל זאת רצתה מרגריטה(אין-לי-מושג%), אז ניגשתי איתה לבר ואח"כ גם לקחתי לגימה. מאוד לטעמי, מרגריטות. פגשנו שם גם את שיר שבדיוק קנתה וודקה עם רד-בול(?%) והציעה לי לגימה, אז למה לא. רקדנו עוד ויצאנו לעוד הפסקה על המרפסת, שם פגשנו את רן. עם מרגריטה. אז עוד קצת מזה. ושם החלטתי שמספיק להערב. אני מוכרחה לציין שהיה נחמד להשתכר ועוד יותר נחמד היה שזה עבר אחרי בערך שלוש שעות וריח רע מהפה והאנגאובר לא היו לי. :) אז מעבר לחגיגת הטעימות שלי, פגשתי אנשים, רקדתי ונהניתי עם המאוורר הנהדר ליד השירותים, כמו רבים אחרים.
בברכת "אני מקווה שאתם לא משפחה שלי", רוני.
| |
|