בעיני כולם אני מאושרת , ואני אמורה להיות מאושרת ואסור לי חס וחלילה לאכזב את הציפיות של כולם.
בעיני אחרים אין לי סיבה להיות לא מאושרת, אני בחיים, אני בריאה, אני אני סיימתי תיכון בהצטיינות והכל רק לפני .
ואני באמת באמת משתדלת להיות בציפיות של כולם , זה אומר לחייך כל הזמן לכולם ולצחוק ולהיות מנומסת ונחמדה ותמיד להציע עזרה בהכל
זה לא להתמרמר בפני אנשים אחרים אלא אם זה בא בטון הומוריסטי אחד כזה שתופס את אוזני האנשים באמת להקשיב למה שאני אומרת
אבל הם לא אני , הם לא עברו את מה שאני עברתי, הם לא מרגישים מה שאני מרגישה .
להיות אני זה להתעורר כל בוקר לבד. להיות לגמרי לבד עד הרגע שבו אני הולכת לישון כשאני מלאה בחרדות ופחדים מהעתיד שלי
זה להירדם חנוקה בדמעות , זה לשכב במיטה ולבכות על כאבי ראש בלתי פוסקים שכבר נמשכים יותר משנה , זה כאבי ברכיים שלא נותנים לי להתהלך חצי יום נורמלי מבלי לרצות למות אחר כך
זה להיות לבד ולהרגיש לבד. להרגיש הכי בודדה שאפשר להיות
כשכל החברים בצבא או מעבר , המשפחה המצומצמת מאוד שנותרה לא שמה זין עליך ואלה שכן היה להם אכפת מהם מתו.
לפעמים בשעות הקטנות של הלילה , אני רוצה להרים טלפון לאמא או לאבא, להגיד להם שרע לי ושאני אוהבת אותך וכל מה שנותר לי לעשות זה להדליק עבורם נר זיכרון בודד. לבהות בלהבה בעודי מחבקת את הברכיים של עצמי ולקוות שיש כזה דבר העולם שמעבר ופשוט להתפלל להגיע אליו כבר.
כינוי:
Self Destruct
בבלוג זה
בכל הבלוגים
