קודם כל, יום עצמאות שמח לכם.

אני את שלי חגגתי במסיבה בבית של ידיד טוב.

ואני חייבת לפרוק

אל תביעו ביקורת,על כלום.

אז ככה, יש בחור אחד שאני מרגישה כלפיו רגשות כבר יותר מחודש ימים, הוא לומד בכיתה שלי, מכיתה ז', ותמיד שררה בינינו איבה.

אבל עכשיו אני מסתובבת עם חברים שלו ואני והוא התקרבנו קצת.

הבעיה?

יש לו בת זוג, והיא ידידה טובה מאוד שלי, ויותר מכך כשרע לה היא מספרת לי ואני מייעצת לה ועוזרת לה איתו.

כך שאפילו אם הם יפרדו (שוב), זה יהיה מגעיל ולא מוסרי בעליל להתחיל איתו.

אתמול, הוא היה שם, אני אקרא לו ד' מעכשיו, וא',חברה שלו,הגיע בשעה מאוחרת יותר,עם שאר הבנות.

אני הייתי איתו,הבחורה היחידה מבין כל הבנים, והוא צחק איתי והצחיק אותי ושתינו והיה ממש כיף.

והוא פלרטטן, כך שזה לא עוזר לי.

הרגשות פורחים

אני לא רואה את זה נגמר בקרוב.

ואז היא באה

ודברים נהרסו

היא השתכרה,האקסית התקשרה אליו, ואני כמובן הייתי שיכורה גם.

נפלט לי משפט מפגר:''הזונה צריכה ללמוד..'' רציתי לסיים אותו. דיברתי על האקסית,כמובן,ועל זה שזה לא מתאים שהיא מתקשרת אליו ב1 בלילה.

והוא היה נורא עצבני ושיכור (שלא לדבר על זה שהוא הלך ונטש את חברה שלו אחר כך,שיכורה.) ואמר לי:לכי תזדייני.

כמה זה כאב

אבל אני לא לוקחת אישית,מה שהוא עשה לא',חברה שלו,היה גרוע יותר.

נורא רע לי.

אני מתכחשת,אבל נורא רע לי.

זה קשה לראות אותו כל יום,לדבר איתו,לדבר איתה ולדעת..שכלום לא יקרה.

אני לבד.

הבדידות אוכלת אותי מבפנים,מכרסמת את שאריות הכבוד העצמי שלי (כמעט התמזמזתי עם בן 16 במסיבה. בן 16!!! זו פדופיליה לשמה..)

אני לא יודעת מה לעשות

אם אפשר לעשות משהו.

בנוסף להכל, אני מרגישה שמנה. חייבת לדייטנית דחוף.

לבד.

סוזן.