| 12/2012
 שלום, מישהו זוכר אותי?
עבר הרבה מאז העדכון האחרון..
לא היה לי מה לכתוב כאן, או לפחות לא משהו שיעניין מישהו..
ממשיכה להתעדכן אצל כל הבנות המדהימות שפה, מצטערת שאני לא מגיבה.
אז.. מה חדש?
התחלתי לעבוד ברשת מזון מהיר (מעדיפה לא לציין את שמה מטעמי זיהוי), לפני כחודשיים לערך.
ואם זה מעניין, אז יש שם אוכל טעים, מאוד טעים, כמו שטעים כך גם משמין.
אוכל שלא אכלתי קרוב לשנתיים, ואני לא הולכת להכניס אותו לפה,
לפחות לא בזמן הקרוב, או אי פעם!
אני מקבלת ארוחה בכל משמרת (מן הסתם..) ואני לוקחת רק סלט.
סלט עם חזה עוף בגריל, דיאט קולה ותו לא. וגם זה רק כשאני עובדת שעות ארוכות.
לרוב אני לוקחת ארוחה טעימה למשפחה.
זה לא מגרה אותי כל האוכל הזה, לפחות בינתיים אני בשליטה,
זה כבר לא משפיע עלי בחיי היום יום, ככה אני רגילה,
את זה אני לא אוכלת, את זה ואת זה גם לא, וגם לא את זה... אורח חיים.
גם אם לפעמים אני ממש רוצה, אני פשוט יודעת שאסור, שאסור לי לאכול את זה,
זה לא נמצא ברשימת המזון שלי, וגם לא יכנס לשם ולא משנה מה יקרה.
שמן-זה הרעל שלי, כל כך מפחיד אותי, הוא לא נכנס לתפריט שלי-אף פעם, בחיים! לא משנה מה קורה!
את האמת שדי נחמד לי בעבודה החדשה, זה בעיקר מעסיק אותי,
וגורם לי לחשוב על דברים שלא מסתכמים בסופו של דבר במה שאני אוכל היום.
אז אי אפשר להגיד שאני עובדת נטו רק בשביל הכסף, זה עדיף על לשכב במיטה כל היום, ולאכול.
לפחות אני יוצאת מהבית, מדברת עם אנשים, ואפילו צוחקת. והיי, אפילו מחבבים אותי שם! (או שזו סתם אשליה)
בקשר למשקל שלי, אני באמת לא יודעת, אני חושבת שאני נשארת באותו המשקל כבר זמן ממושך, וזה בסדר מבחינתי,
אני לומדת להשלים עם הגוף שלי כמו שהוא, כי לא משנה כמה קילוגרים עוד אשיל, זה לא ישנה, אני ירגיש אותו הדבר,
אני אוכלת בממוצע 900 קלוריות ביום, לא כולל ירקות, שאותם אני אוכלת כאוות נפשי,
ובפועל אם מחשבים את הירקות זה יוצא הרבה יותר.
אני לא נשארת רעבה, אני מרגישה די מסופקת, ואפשר להגיד שהתאזנתי מבחינת אכילה,
על אף האובססיה החריפה שלי לגבי סוג המזון ומי מכין אותו (כמובן שאני, ורק אני)
את האמת שאני בכלל לא חשה רעב, אני אוכלת רק משעמום, או כי צריך לאכול.
לפני כמה ימים נשקלתי בבוקר בקופת חולים, הייתי שם במקרה, כך שלא הכנתי את עצמי, פשוט ראיתי משקל, לאחר חודש שלא נפגשו מבטנו,
והייתי חייבת לעלות עליו, כדי לקבל לפחות איזשהו מושג לגבי המשקל שלי..
הייתי עם נעליים, ג'קט וג'ינס, וגם אחרי ששתיתי הרבה מים ואכלתי בלילה (זה גורם לי לאגירת נוזלים, בעיקר כמויות המלח העצומות שאני אוכלת ולא מסוגלת להוריד את המינון), אבל עזבו את התירוצים האלה,
המשקל הראה 40, משקל כל כך מפחיד עבורי, אם להתייחס במה שהזכרתי קודם, יכול להיות שאני שוקלת קילו פחות,
או שאני מנסה לשכנע את עצמי בזה בכדי להרגיש יותר טוב בקשר לזה. אגב, הגובה שלי הוא 162
בזמן האחרון אני שומעת הערות חוזרות ונשנות על המשקל שלי, שבדרך כלל מצליחות להעלות לי חיוך קטן בתוך הלב.
ילד מהכיתה: "את באמת הכי רזה שאני מכיר, את לא אוכלת?, באמת שאף פעם לא ראיתי אותך אוכלת!"
חברה: "הסתכלתי על תמונות שלך בפייסבוק,איזה רזה את, את נראית כמו דוגמנית"
מהעבודה: "אמאלה את מפחידה אותי איזה רזה את!"
גם מהעבודה: "איזה כיף לך את יכולה לאכול פה חופשי, אני לא"
ויש עוד שאני לא זוכרת כרגע.
בקשר למצב החברתי שלי, הוא נשאר כמעט אותו הדבר, יש לי חברות בבית הספר, לא חברות הכי טובות,
לא כאלה בשביל לקבוע איתן אחר הצהריים,
אבל כאלה שאפשר לצחוק איתן ולדבר במהלך יום הלימודים, לא יודעת אם זה מספיק, אבל זה מה שיש,
מצבי לא מאפשר לי ליותר מזה, הפחד העצום שלי מלהפתח לאנשים,
כשאני מרגישה שזה כבר יותר מידי אני לוקחת צעד אחורה.
אפשר להגיד אפילו שאני לא אוהבת אנשים.
המצב הלימודי שלי בינתיים בסדר, יש עומס עצום במבחנים, וכל כך קשה לי,
אני מרגישה שאני עומדת לקרוס, עייפתי כבר,
למרות זאת אני מצליחה לשמור על ממוצע ציונים די בסדר, לפחות בחלק מן המקצועות..
הסטוריה- 100 בבוחן, 96 במבחן, 95 בעוד מבחן.
לשון- 100 במבחן 91 במבחן נוסף.
אנגלית וחשבון כבר הרבה פחות טוב, עדיף לא לפרט.
על כל שאר המקצועות עדיין לא נבחנתי, אבל יש התקפה נוראית בשבוע הבא.
קשה לי, אני רגע אחד מליפול.
יש עוד כמה דברים חדשים, אבל אעדכן בפעם אחרת, (לפחות אשתדל)
אני מרגישה שחפרתי מספיק, לאף אחד לא תהיה הסבלנות לקרוא את החפירה הזאת,
אבל סוף סוף הוצאתי לפחות חלק ממה שיושב לי על הנשמה.
ושמעו קטע, חחח הייתי בטוחה שהקטע הזה נמחק, באמצע כתיבת הפוסט הדף רענן את עצמו,
זה נורא נורא תסכל אותי, וכיאה לעצלנית כמוני, לא התחלתי לכתוב את הפוסט מחדש,
רק אחרי יותר משעה שמתי לב שחצי הפוסט שכתבתי התפרסם,
עוד משהו שמעלה לי חיוך קטן בלב.
סוף שבוע טוב לכולם, לכל הבלוגרים המדהימים בישרא, אני אוהבת את רובכם 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לא שייכת לשום מקום...