אני יושב באוטובוס לטורונטו כבר קרוב ל30 שעות. זה גורם לי לחשוב על הרבה דברים.
שלא תבינו אותי לא נכון. אני מאוד מודאג מהמצב בארץ. אבל לפעמים בא לך לא לדעת.
אני נמצא בקצה השני של העולם. אני חושב שמגיע לי קצת להתנתק.
החיים פה פשוטים יותר. קלים יותר וכל חבר שאומר לי. "יאללה תעבור לפה" לאט לאט התשובות שאני נותן להם מצטמצמות ואני נשאר עם אהבת הארץ.
שום דבר לא ינצח את זה.
ערעורים אחרי שבועיים במקום אחר.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: