לפני חמישה חודשים עשיתי ניתוח שרוול
עד כה ירדתי 56 ק"ג
אפילו המנתח לא חשב שאני ארד ככ הרבה בזמן ככ קצר
אבל לאט לאט מגיע הדיכאון
נתתי את הזהות שלי, אני לא מכיר עצמי יותר.
אני חוזר הביתה ועושה כלום, מעשן כל הזמן
בורח עם החומרים למקומות אחרים
רואה סרטים
בורח לעולמות רחוקים
רואה הרבה הארי פוטר
לעולם אחר שבו הכל אפשרי
עולם של קסמים וסמים
פעם הייתה לי זהות, הייתי שמן
הייתי אכלן
היום אני סתם עוד אחר בקהל
אין לי תחביבים,
פעם התחביב שלי היה למצוא דברים טעימים
לאכול אותם
לאכול הרבה מהם
היום אין לי תחביבים
אני לא מכיר את עצמי
שום דבר לא מושך אותי
אני לא נימשך לשום דבר
אני לא רוצה שום דבר
אפילו נשים כבר מעייפות אותי
החיפוש הלא נפסק אחרי האחת
שתגרום לי לרצות להעניק לה
שתסובב לי את הראש
אני מביט במראה ורואה אדם ריק
חלול
בודד
זאב ללא להקה
עכשיו אני באמת
זאת בודד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: