פייסבוק. חשבון פייסבוק אילצו אותי לפתוח ואפילו עודני לא עובד שם. מאותו הרגע שנכנסתי דרך הפורטל המרושע הצבוע בצבעי לבן כחול, מולך אני דרך שלל השלבים העמוסים בחיוכים מזוייפים אשר גוזלים ממני צעד צעד את פרטיותי ונשמתי. משלם באינפורמציה אישית. ההרשמה הייתה מהירה וחלקה כמובן- פשטות וזריזות היא עיקר הפיתיון טרם יהיה לך זמן למחשבה שניה וחרטה. בין רגע נאנסתי בטור אנכי של אינסוף פרצופים מחוייכים ומתחכמים שלא רציתי לראות עוד מימי. וכמובן, כמובן האיקסית. הבת זוגית לשעבר. ישר כמו אגרוף ללב. 

"אלו הם חבריך!" צועקת לי התוכנה, "בוא והצטרף אלינו! תיהיה חלק!" וכל פנים שם בהמון בצעקות שבר משל עצמם: "אנא שימו לב אלי!" כולם שם כל כך מוצלחים בארץ פייסבוק. איזה תארים מתנוססים תחת תמונות הפרופיל המושלמות שלהם. כולם מנהלים, מפתחים, ממציאים, גאונים, וכמובן דוגמנים. איך קרה שלא גיליתי את מאגר האנשים המוצלחים האלה קודם לכן, כאשר התבוססתי בבדידותי העיקשת ועקרונותי המאוסים.

"מה פשרו של המנגון השטני הזה?!" אני זועק בתוך תוכי. מי זה מחלל קדושת הפרטיות והתיקשורת הבין אישית שהגה מכשיר כל כך מפלצתי, האנטיכרייסט צוקנברג, והאם אי פעם העלה על דעתו מה יקרה לו יפול לידיים לא נכונות, שזה כרגע במליוני ידיים כאלו בדיוק! אכן רק מוח יהודי יכול לחשוב על משהו כזה.

נביא זעם כינו אותי, אך ידעתי בתוכי שיבוא היום שעל כולנו יטילו את חובת הרשת החברתית ולא יוקיעו אותנו מהחברה עם אות קין על מצחנו. "הלאה נזיר וטנכנופוב!" יגנו אותי משפשפי האייפונים בסטטוסים אכזריים. "חזור אל האבן שמתחתיה זחלת, איש מערות מלוכלך!" יכתבו הם ממכשיריהם מרחוק, סוגדי הקידמה ובוהי המוניטורים.

"ולמה שלא תאחוז בחשבון הפייסבוק?" תעלה הטענה הבאה. "אולי יש לך משהו להסתיר?" הרי פרטיות זה מושג מת אשר מזמן הוקרב על מזבח הסלבריטאות.

אני לא רוצה לאחוז בחשבון פייסבוק. אני רוצה מישהי לאחוז בידה, והמוניטור היחידי שנבהה בו יהיה של הלפטופ כאשר נשכב שנינו וראשה נח על החזה שלי, כאשר נצפה בסרטי אימה משובחים אל תוך הלילה, מוקפים בקרטונים ריקים של פיצה.

חברים יקרים ללבי הקוראים כאן. קבוצת הרשת היחידה שאני רוצה להיות בה חלק. זה אמיתי עד כמה שמשהו בענן הרעיל הזה של האינטרנט יכול להיות אמיתי.

מחר זומנתי לראיון נוסף בחברת אווטסורס (שזו מילה יפה באשכנזית לחברת קבלן), שתשלח אותי לחברה אחרת להתראיין בה למען פרוייקט זמני. כך שמחר יש לי שני ראיונות נוספים וטרם קיבלתי תשובה מהמקום הרצוי. היותר מרצוי. דווקא אני נמנע מלהשתמש במילה "חלומי". טוב שיהיה חלומי. יאללה. זין. מצטער שאני מנבל פה אני תחת לחץ רב :(

ממקום חלום נאמר לי שהחלטה תיפול תוך כמה ימים אך אין לי כמה ימים משום שלמקום לא חלום יש צורך לסגור עיניינים עד יום ד' הקרוב, וגם זה כמובן במידה שהפעם כן אבחר. כמובן, קיימת האופציה שגם לא אבחר באף אחד מהם.

כמובן שאתמול גם נפתחה חזית בנקאית מחדש... ביחד הפקיד ואני עלינו ללכד את מוחות העל שלנו כיצד נייצר כסף ליש מאין.

הלכתי לצפות בעוץ לי גוץ לי.

אם מישהו מוכן להרוג אותי נא לשלוח הצעה לתיבת הדואר. יש לי זמן מחר עד 11:00.