על החיים שלי בתור תלמידת תיכון עם הפרעות קשב ריכוז

טוב... קרה לכם פעם שכשיצאתם מהבית לא היה לכם מושג לאן הלילה יתגלגל?

זה בדיוק מה שחשבתי לעצמי כשחזרתי הביתה ב8 בבוקר מיום העצמאות הכי הזוי שהיה לי בחיים..

זה התחיל בזה שפגשתי חברות באיזור של ההופעות, פגשתי את החברה הכי טובה שלי(נקרא לה אור) ועוד שתי חברות מהמגמה.

ראינו את אביב גפן והיה ממש כיף, אני באופן אישי לא מתה עליו אבל לבלות איתן היה ממש כיף.

רקדנו וצחקנו ובעיקר עשינו שטויות,ומהצד של העין ראיתי את החברים של הקראש שלי וזה גרם לי לקוות שהוא שם..

אחרי שאביב גפן סיים, הופיע חברה שלי מהמגמה עם הלהקה שלה.

התקדמנו קדימה לקראת הבמה כדי שהיא תוכל לראות אותנו מהבמה, ולמטה פגשנו כמה החברים שלנו מי"ב ובילינו איתם קצת.

בהתחלה זה היה קצת מוזר, כי לחברה הכי טובה שלי היה קטע מוזר עם אחד מהם והוא כל הזמן התחיל איתי.

במהלך ההופעה פגשתי מלא ידידים שלי ונתתי להם את הטלפון שלי, כולל לי"בניק שלאור היה איתו קטע (נקרא לו מתן)..

אחרי הלהקה הופיע אביהו שבת (פיכס) ולא רצינו להשאר אז חתכנו עם כמה ידידים של אור מי"ב למקום ליד (רצינו לחזור אחרי זה לדג נחש).

כשהיינו בדרך לשם מתן התקשר אליי ושאל איפה אני ועם מי כי הוא רצה שאני אבוא לבלות איתם אז אמרתי לו שאני אבוא אחר כך.

קיצר ישבנו לא רחוק משם והיה ממש כיף, פגשנו כל מיני חברים מהשכבה וחיכינו שהדג נחש יעלו.

כשהיינו בדרך חזרה מתן שלח לי סמס אם אני באה לדג נחש אז אמרתי לו שכן. כשהגענו לשם לא היו הרבה אנשים ולא ראיתי את מתן והחברים שלו אז נשארתי עם אור והידידים שלה והיה כבר איזה 1 וחצי.

עלינו על הכיסאות ורקדנו והרגשתי קצת לא קשורה כי אלה הידידים של אור.

מעבר לקהל ראיתי כמה ידידים מהכיתה אז אני ואור הלכנו להגיד להם שלום, לאור יש קטע כזה שהיא פתאום נעלמת

ומופיעה. קיצר עלינו על הכיסאות לידים ופתאום היא נעלמה ונשארתי בערך לבד עם מישו מהכיתה שאור חושבת שהוא בקטע שלי.

בהתחלה זה היה קצת מביך.. אבל היו שם מלא אנשים ועוד כמה ידידים שלי אז אמרתי להם היי ובדיוק התחיל שיר שאני ממש אוהבת ולא ראיתי את אור, אז כבר נשארתי איתם והיה ממש נחמד, הוא כל שנייה הסתכל עליי וזה החמיא לי כי הוא ממש חמוד ותכלס, אם לא הייתי בקטע של מישו אחר הייתי עושה משו עם זה.

אחרי בערך שני שירים ראיתי את אור ליד כמה אנשים שבערך הכרתי אז אמרתי לבנים ביי והלכתי.

נשארנו איתם עד לסוף ההופעה בערך 2 וחצי, ואז אור רצתה ללכת עם הידידים שלה לבית של מישו למסיבה, ואמרתי לה אני לא רוצה כי אני לא מכירה

אותם ואני לא רוצה ללכת לבית של מישו שאני לא מכירה עם ידידים של אור מי"ב, במהלך השיכנועים שלי שזה בסדר שהיא תלך ושאני לא רוצה שהיא תתבאס ותפסיד את זה רק בגללי, מתן הגיע עם חבר ואמר לנו שלום. אמרתי לה שזה בסדר ושאני אשאר איתם והיא הלכה.

אחרי שהיא הלכה זה היה כזה.. טוב, מה עושים?

הם הזמינו אותי לבוא איתם לבית של מתן, למסיבה קטנה עם חברים מהמגמה אז אמרתי לעצמי למה לא.

בדרך לשם קיבלתי סמס מידיד שהופיע קודם ששאל אותי אם בא לי להיפגש אז אמרתי לו שאחרי זה סבבה.

נסעתי איתם, וחבר של מתן (נקרא לו שחר) הזמין את חברה שלו עוד כמה אנשים לבוא.

בדרך לשם אני ומתן דיברנו מלא כשחבר שלו קפץ הביתה להחליף בגדים, אבל בכל זאת תפסתי מרחק כי לא רציתי להתקרב אליו יותר מדי.

כשהגענו חברה של שחר וחברות שלה היו שם ועוד כמה אנשים וההורים של מתן. באיזשהו שלב הם הלכו לישון

ואז לאט לאט כולם הלכו ונשארנו אני, מתן, שחר וחברה שלו עוד חבר של מתן (נקרא לו גיא).

שיחקנו ודיברנו ובאמת שהיה כיף ונשארתי שם עד ממש מאוחר, עד ששמתי לב היה כבר 5 בבוקר.

באיזשהו שלב מתן אמר שהוא הולך לישון כי הוא אמור להסיע את כולם בבוקר והוא היה עייף מדי.

אחר כך גם שחר וחברה לו הלכו לישון לשעה ושמו שעון.

נשארנו רק אני וגיא, וכבר הייתה זריחה. הכרתי את גיא מהמגמה אבל דיברתי איתו בקושי פעמיים.

ישבנו איד ליד השני על הספה ובאיזשהו שלב יצא ששכבנו אחד ליד השני ונשענתי על היד שלו.

דיברנו מלא וכל הזמן הוא הסתכל עליי, באיזשהו שלב כבר נמאס לי לדבר והייתי עייפה והוא שאל אותי אם אני רוצה ללכת לישון

אז אמרתי לו לא כי אז אני אקום יותר עייפה, אז הוא שאל מה אני רוצה לעשות ואמרתי לו אני לא יודעת, שאלתי אותו מה הוא רוצה לעשות

והוא הסתכל עליי ואמר, אני רוצה לנשק אותך.

לא עניתי והוא אמר כזה.. מביך..

התעלמתי מהרגע הזה והמשכנו לדבר והוא כל הזמן ליטף אותי ושיחק לי בשיער, אבל אמרתי לו שאני לא מסכימה שהוא ינשק אותי

כי אני בקטע של מישו אחר וזה לא פייר כלפיו ולמרות שהוא אמר שלא אכפת לו, אמרתי לו שזה לא בסדר.

במשך שעתיים פשוט ישבנו שם מחובקים ולא אמרנו כלום, הייתה אווירה קסומה ועצובה כי זה הולכת להיות כנראה הפעם האחרונה שאני

הולכת לראות אותו כי הוא מסיים בית ספר, וכי שומדבר לא יכול באמת לקרות בינינו.

בחיים לא חשבתי שדב כזה יקרה איתו, בנאדם שבקושי החלפתי איתו שתי מילים, למרות שהוא מקסים.

הזמן עבר נורא לאט ונורא מהר, ואז ברגע ששמענו את השעון המעורר, התנתקנו אחד מהשני ופשוט המשכנו הלאה.

לא דיברנו על זה ולא התייחסנו לזה. נשארתי שם עד בערך שמונה והכל היה רגיל לגמרי.

ואז בדיוק לפני שמתן הסיע אותי ואת חברה של שחר הביתה אני וגיא היינו במטבח לבד ואמרתי לו ביי, הוא משך אותי לחיבוק

ונישק אותי על הלחי, אמרתי לו שהוא מקסים והלכתי, וככה השארנו את זה.

בחיים לא הייתי מנחשת שככה הלילה הזה ייגמר, ותאמת, אני לא יודעת מה יהיה בפעם הבאה שאני אראה אותו (אם אני אראה אותו),

זה היה משו של הרגע, משו באווירה, זה לא כאילו יש לו קראש עליי והוא תכנן את הרגע הזה, זה קרה באופן ספונטני...

וככה זה נגמר, יום העצמאות הכי הזוי שהיה לי בחיים, אני מרגישה קצת רע שהברזתי לידיד שלי, אבל אני אראה אותו כבר בבית ספר אז זה בסדר.

מקווה שיום העצמאות שלכם גם היה טוב...

ג'יין דו