אני מקובעת על 49 כבר כמה שבועות נכון לעכשיו.
היתה לי תקופה ארוכה שהייתי במשקל הזה ולא ראו אצלי אף פתולוגיה (וסת תקינה, בלי נשירה, בלי כתמים לבנים באצבעות)
מאז המשקל שלי עלה וצלל אינספור פעמים.
והוסת שלי כרגע מאחרת. וכמה עננים לבנים קטנים בציפורניים.
טוב, זה בגלל הלחצים מהדברים האחרים שיש לי בחיים כרגע, המון בגרויות וזימונים לצבא וכו וכו. אני מניחה שזה יסתדר.
הוסת שלי נפסקה רק כשהייתי במשקל 42, ואני לא מתכוונת לרדת לשם שוב. 45 יספיק לי, אני מבטיחה.
אני חושבת שאשאר 49 לכמה שבועות נוספים ואראה לאן זה הולך.
אני לא יודעת אם אני צריכה להצטער על זה שאני לא מגיבה לכן או יוצרת איתכן קשר בחזרה. בסך הכל אני מונעת מעצמי לתת לכן מוטיבציה.
אני עדיין חולה. אני עדיין תחת זכוכית מגדלת מצד הבית ספר\ההורים.
אני לא יודעת איך לסיים את זה.