מה זה אהבה? איך אתה יודע שזה מה שאתה מרגיש?

יצא לי לקוא בזמן האחרון ספרים בנושא שמירת נגיעה וכל מיני נושאים של דת וטיעון עיקרי שם היה שכדאי לשמור נגיעה כי כשנכנסים לקשר פיזי מתבלבלים ולא שמים לב לתכונות שבאמת משנות..

מה הבעיה?

אצלי זה ההפך.

נניח שאני בקשר עם מישהו, ואנחנו מסתדרים מעולה, זה נמשך כך עד שאנו מתקדמים למגע..

מה זה מגע מבחינתי? החל מנשיקה ועד לסקס מלא..

עשיתי משהו רע. משהו שחבל שעשיתי, וברור לי שהצד השני עוד יתחרט על זה (אם הוא עדיין לא מתחרט...)

הוא בחור דתי, שומר שבת, מניח תפילין, וכו וכו וכו..

בהחלה היינו ידידים...  ידידים טובים מאוד... באמת חברים מהלב..

יום אחד זה התפתח... כנראה אני גרמתי לזה..  אבל האמת שזה היה דיי תמים... חמוד כזה...

לאט לאט התקדמנו בפן המיני.. אך תמיד היה לי את הגבול, הגבול הוא - לא שוכבים.

אז הוא ירד ליף ואני לו.. היו גם אצבעות מעורבות, והתחכחות של אברי מין... אך לא חדירה..

ולפני חודש בערך, בזמן שאנחנו משתעשעים לנו, הוא עצר אותי ואמר לי שהוא אוהב אותי.

מעולם לא השתמשנו במילה זו בהקשר זה לפני..

האמת היא - שהוא הסביר לי שכל פעם שהוא אמר לי love you as a freind  הוא התכוון לfreind = boyfreind ...

זה המיס אותי, והייתה חדירה.

ישר אחרי היה לי קצת קשה.. לא האמנתי על עצמי... ( הוא היה בתול, אני לא)

כל כך לא רציתי לקחת את זה ממנו.

מאז התרגלתי לזה.. ואני פשוט מפחדת נורא שאפגע בו..

הוא כזה מדהים, הוא קנה לי מתנה לחג אפילו שהוא מרושש. הוא דואג לי תמיד. רוצה להיות איתי..

מה יש לי?

איך זה שאני הלא מסוגלת להגיד למישהו כזה שאני אוהבת אותו בחזרה?

מדהים אותי כמה שהחגים, שאמורים לעשות את התקופה יותר משפחתית ומאושרת, גורמים אצלנו ליותר רע.

לא מבינה את ההורים שלי. באמת. ואני יכוה להגיד בכנות- אם כשאתחתן נישואיי יהיו כשלהם אתגרש.   זה נראה כאילו הם אפילו לא מתאמצים. מאמינה בכל ליבי שאין אהבה בליבם כי אם שנאה.

אתמול, ארוחת חג, ראש השנה, אחותי בבסיס, ורק אני אבא ואמא בבית. תכננו ללכת לדודים שלי לארוחת חג, ומשהו קרה, משהו שגרם לזה שאבא שלי, במקום שיבוא לבית של דודים שלי אחרי בית הכנסת יחזור הביתה ויהיה לבד.

..

מה שהייתי עושה עד עכשיו זה מתערבת ומנסה לתקן את המצב, אבל זה פשוט לא אפקטיבי. נמאס לי. לא איכפת לי יותר. שהם יחיו את החיים שלהם ואני אחייה את שלי. אין לי ספק שבבית כזה אני לא אבקר לעתים תכופות כשאעבור. כמה אפשר להיות מתוסכלים מדבר אחד?

מישהו הזמין אותי לעשות את החג אצלהם...  קוראים לו אסף, הוא איתי בבסיס. היינו ידידים ממש טובים במשך הרבה זמן ואז זה התפתח בנינו.. לפעמים אני ישנה אצלו ולפעמים הוא אצלי.

אסף בא ממשפחה דתייה, ואני ממסורתית(אני אישית ממש לא, אין לי שום קרבה לאמונות מהסוג הזה), כשאני ישנה אצלו אנו ישנים בחדרים נפרדים. כשאצלי, ישנים באותה מיטה, מחובקים, לעתים אפילו בלי בגדים.

האמת? כששמעתי שאבא לא מתכנן לבוא לארוחת חג התבאסתי שלא נענתי להזמנה. (טיפשה שכמותי, לא רציתי להשאיר את הוריי לבד) אבל תכלס, מעולם לא עשיתי אצלו שבת, אז חג זה רמה מעל, והם ממש דתיים, כך שהיה לי קשה שלמור ככה שבת במשך ארבעה ימים...

הדבר הטוב היחידי בחגים זה החופש. השקט. האפשרות לישון מלא.......

שנה טובה לכולם.