לחיות עם זה

שתגמר כבר התקופה הזאת של כל הבגרויות, מתכונות ,המועדי ב' ,הנכשלים המאיות והלחץ.

שתגמר כבר התקופה של מאות כוסות הנס קפה ,שמכתימים את הדפים הלבנים, רק כדי להשאר ערים.

ללמוד מהרגע שהגעת הביתה ועד הרגע שאתה הולך לישון, לקום ב6 בבוקר רק כדי להספיק לסיים את החומר.

לראות את הנכשל הראשון והשני במתמטיקה לא משנה כמה למדת , ובבית דווקא הצלחת את התרגילים.

אבל זה גם לראות את ה90 ולעמים גם את ה100, ולהרגיש קצת טוב עם עצמך.

לדעת שהסוף כ''כ קרוב , אבל בכלל לא להרגיש אותו.

צריכה קצת חופש, קצת שקט, בלי הערות של ההורים , על למה את לא לומדת ומה יצא ממך בחיים.

בלי השטיפת מוח הזאת של משרד החינוך , הבית חרושת הזה של הציונים, ולא של החינוך.